מאת הווטרינר ד"ר גיל שביט
וטרינרים תמיד שמחים לראות משפחות אוהבות לחיות המחמד, המטפלות ומטפחות אותן. עצוב לראות משפחות המשאירות את חיית המחמד מאחור או ננטשת בדרך לטיול. הורים שוכחים לפעמים כי תפקידם לחנך ולהראות דוגמה. מה יחשוב הילד כאשר את חיית המחמד שהוא אוהב כבן משפחה, מזניחים ונוטשים ביום של חופש? עכשיו כשכולנו נשארנו בארץ, כך שגם בטיולי הקיץ, אסור לשכוח בתכנון הנופש המשפחתי לדאוג לחית המחמד.
לבעלי החתולים– מומלץ שלא להוציא מסביבתם הטבעית, הביתית. כדאי לדאוג כי מי מהשכנים יגיע להאכיל ולהשקות. במידה ואין אפשרות כזו ניתן להלין את חיית המחמד בפנסיונים המיועדים לכך.
לבעלי הכלבים– את הכלבים מומלץ לא לקחת לנסיעות ארוכות. כדאי להשאיר את הכלב בידיים טובות, של חברים ושכנים או באחד מהפנסיונים המוכרים. כדאי לבקר בהם טרום השארת חית המחמד או לקבל המלצות מחברים.
במידה ונוסעים לטיול משפחתי בארץ (למקום בו יש אישור לבקר עם חית מחמד) ומעוניינים לצרף את חית המחמד זכרו, כי כלבים כמו חתולים, אינם אוהבים לצאת מאזור הטריטוריה הטבעית שלהם, חלקם עלולים להראות מצב של "סטרס" ובהלה. צריך להישאר לידם ולהעניק להם ביטחון שלא יינטשו. בנוסף, יש להקפיד על אספקת מזון, מים, צל ומנוחה ולהיות מודעים לסכנות האורבות לכלב בסביבה חדשה ובזמן טיול בטבע, לזהות סמני מצוקה ולדעת מתי לפנות לווטרינר הקרוב למקום בו נמצאים.
מזון: חשוב לקחת לטיול שקית עם המזון הרגיל של הכלב וכדאי להשתמש בצלוחית המזון הרגילה. יש להאכיל את הכלב בתדירות לה הוא רגיל (רצוי פעמיים ביום). יש כלבים שמקיאים ומשלשלים כשמוגשים להם שאריות בשר מהמנגל או מזון שאינם מורגלים בו, ועדיף להימנע מכך.
מים: חשוב ביותר! יש להשקות את הכלב תוך כדי עצירה בצד. חשוב להצטייד בכלי בו יוגשו מים צוננים לכלב בתדירות גבוהה. חשוב להשגיח שהכלב לא ישתה מים ממקורות לא בטוחים, כמו מאגרי מי ביוב ושלוליות שעלולות להכיל שאריות חומרי הדברה חקלאיים.
חום והתייבשות: יש הבדל בין מכת חום להתייבשות. בהתייבשות, הגוף מאבד נוזלים. במכת חום, הטמפרטורה עולה מעל 40 מעלות. לרוב, התייבשות מובילה למכת חום ושתי הסכנות קשורות זו בזו. כלב בזמן טיול, חשוף לשתי הסכנות. הוא מרבה לרוץ, נמצא בשמש וחוסר תשומת לב מצד הבעלים, עלול לגרום לכלב להתייבש ולפתח מכת חום (היפרתרמיה). בכדי להימנע מכך יש להקפיד על שתייה מרובה, לסביבה מוצלת לכלב, לדאוג שהכלב ינוח בדיוק כמוכם, לקיים מנוחות אתכם ולוודא שלא ירוץ בשמש ללא הפסקה.
מלענים: מלען הוא חלק מהצמח (זרע) שעלול להיכנס לאוזן או לנחיר הכלב. (כך הזרע מפיץ את עצמו). למלענים יש שערות חד כיוונית הגורמות להם לחדור עמוק לתוך האוזן או הנחיר. מספר פעמים ביום וביחוד בסוף היום רצוי לבדוק את הנחיריים ואת אוזני הכלב בחלקן הפנימי ולוודא שלא נתפסו בהם מלענים או קוצים. סימן למלען שחדר לאוזן: ניעור ראש והטיית הראש לכיוון האוזן הנגועה. סימן למלען שחדר לנחיר: התעטשויות תכופות המלוות לעיתים בדימום מהאף.
חובה להיות קשובים לכלב ולזהות את סימני מצוקה: הלחתה (נשימה כבדה עם לשון משורבבת) מוגברת, ריור, אפתיות, שלשולים, הקאות ופרכוסים. במידה וסימנים אלו מופיעים, יש להתקשר במהירות לווטרינר המקומי (רצוי להצטייד מראש במספרי טלפון של מס' וטרינרים באזור המטויל). במידה ואין ברשותכם, התקשרו לווטרינר המטפל שלכם והוא ידע להפנות אתכם.
אסור בשום פנים ואופן להשאיר כלב במכונית סגורה בחום!! במידה ונאלצים, יש לפתוח חלקית את כל החלונות, להשאיר המכונית בצל וגם זאת, רק למס' דקות!! ורק במקרה חירום. המכונית הופכת למלכודת חום העלולה לייבש את הכלב במהירות ולדרדר מצבו עד למוות.
הרעלות: בסביבה לא מוכרת, הכלב עלול לאכול או לשתות ממקורות עלומים ועלול להיחשף לחומרי רעל. המקרה הנפוץ ביותר הם מקווי מים המכילים שאריות חומרי הדברה חקלאיים, בעיקר זרחן אורגני.
סמנים להרעלה: ריור, הקאות, שלשולים, רעידות ופרכוסים. יש לפנות במהירות לווטרינר.
הכשות: הכלב הסקרן נכנס במהלך הטיול אל בינות השיחים ועלול לפגוש נחשים, עקרבים וכו'.
סימנים: לרוב הכלב יעלם בין השיחים, ישמיע יללת כאב, או נביחות רמות ויופיע בריצה, לפעמים מדדה על רגל. יתכן ומדובר בקוץ, או מלען שחדר לאוזנו או לרגלו, אבל יתכן והוכש. יש לעקוב אחרי התנהגותו. במידה והוא מטה את ראשו ומנער את אוזניו, יתכן ומלען חדר לאוזנו. במידה ושפתיו, ראשו או רגלו מתנפחים, אולי הוכש. (הנפיחות עלולה להופיע אחרי מס' דקות). כמובן שיש לפנות במהירות לווטרינר.
היעלמות: הכלב תוך כדי ריצה סקרנית, עלול לאבד את דרכו. חשוב לשמור על קשר עין ולדאוג שהכלב יישאר בטווח שמיעה ובכל מקרה מומלץ להרכיב לכלב שבב אצל הווטרינר המטפל בו, כך שבמידה ויימצא על ידי זרים יוכלו לקרוא את השבב ולהשיבו אליכם.
הכלב יכול ליהנות ולגרום הנאה רבה כשהוא מצטרף לטיול המשפחתי, רק חשוב להקפיד על מספר כללים פשוטים, לדעת לזהות סימני מצוקה ולהגיע לווטרינר מקומי כשנדרש. טיול נעים!
