מחכים לראות את המדוושים האהובים מתחרים זה בזה בתחרות הרכיבה הגדולה והמשמעותית ביותר – הטור-דה-פראנס? השנה התחרות תערך בין 6 ביולי ל-28 ביולי ותוכלו לצפות בה בערוץ ספורט 1 בטלוויזיה. כמובן, שחשוב לבדוק שיש לכם את חבילת הספורט על מנת שלא תפסידו אפילו דקה אחת מהדיווש המרתק במעלה או במורד ההר. אם תהיתם איך התחילה התחרות, ממה היא מורכבת ורציתם לשמוע פרטים שלא ידעתם על הטור-דה פראנס המאמר הזה הוא בדיוק בשבילכם.
ההיסטוריה: על המירוץ הראשון שהתקיים
לא תאמינו אבל הטור דה פראנס הראשון התחיל כדרך מיוחדת לקדם עיתון מקומי. שישים מתחרים הגיבו בשמחה להצעה של העיתון להעניק פרס של 20,000 פרנק בתחילת המאה ה-19 למנצח. המסלולים היו מורכבים מדרכי עפר, עליות ומורדות ורכיבה בתנאי שטח לא קלים. לכל התנאים האלה נוספו גם רכבים שהתחרו ברוכבים לפעמים ואפילו חברים של חלק מהמתחרים שהחליטו לעכב את עמיתיהם לתחרות – באמצעות מסמרים חדים שפיזרו לפני האופניים שלהם. לסוף המרוץ הראשון הגיעו רק שליש מהמתחרים. עשרים ושניים במספר.
הרוכבים, שהגיעו ממכרות הפחם המקומיים לא היו אתלטים מקצועיים אלא אנשים שעמלו מדי יום בעבודה פיזית קשה. עבורם הפרס שקרץ כל כך היה הדרך לפרוש ולו לזמן קצר מהעבודה הקשה שעלתה בחייהם של רבים מהכורים.
מה עם קידום המכירות של העיתון, הסיבה שהחל המרוץ? באותה השנה עלו מכירות העיתון מ-25,000 עותקים ל-.60,000 עותקים. מבחינת יוזמי התחרות שהעניקו לה את החסות הראשונית (העיתון לה'אוטו) מדובר היה בהצלחה מסחררת.
הטור דה פרנס כיום
כיום, תחרות הטור דה פראנס היא חובקת עולם ושמה נודע למרחוק (למרות שהעיתון שנתן לה את החסות המקורית כמעט ונשכח). מתחרות בין מספר רוכבים פרטיים הפכה התחרות לקבוצתית ויש בה עשרים ושתיים קבוצות, שבכל קבוצה משתתפים תשעה רוכבים שונים. המסלולים מחולקים למקטעים יומיים כאשר כל מנצח במקטע מסויים זוכה להכרה.
חלק מהאספקט הקבוצתי של מירוץ הטור-דה-פראנס הוא הניסיון של הרוכבים בקבוצה לנסות ולקדם את הרוכב המקצועי והמהיר ביותר שיש לו את הסיכוי הגדול ביותר להגיע לסוף המרוץ או לנצח במקטע היומי. לכן, נראה פעמים רבות רוכבים שמאטים מעט את דיוושם על מנת לתת לרוכב המוביל לעבור ולנצח.
החולצות המחולקות במרוץ
על מנת לציין מי הרוכבים המצליחים בכל חלק של היום תוך התחשבות במאפיינים שונים של המרוץ עצמו החלו לחלק חולצות בעיצובים שונים. המובילים שהגיעו ראשונים ליעד היומי זוכים בחולצה צהובה (מסורת שהתחילה בעקבות צבעם הצהוב של דפי העיתון). החולצה האדומה מחולקת לרוכבים שהצליחו להוביל את המרוץ בחלקים רבים ממנו אך לא הגיעו ראשונים. חולצה ירוקה מיועדת למי שהצליח להוכיח עצמו בקטעי הספרינטים ומי שהצליח לטפס עליות במהירות יזכה בחולצה מנוקדת.
תרבות האוהדים של מירוצי הטור דה פראנס
לצד הרוכבים עצמם המגיעים היום מכל רחבי הגלובוס (כאשר התחרות נפתחה לעולם הרחב) נפגוש גם אוהדים רבים שמגיעים לצפות ברוכבים האהובים עליהם ולעודד אותם. הם מגיעים בעיקר למקטעים הקשים הממוקמים על פסגות ההרים.
לעתים, אנו יכולים לראות מאה אלף איש ממתינים לרוכב האהוב עליהם המדווש במהירות והם מריעים לו בעוצמה. במקרים אחרים, כאשר רוכב אהוב מגיע מאוחר מדי האוהדים עשויים לחוש חימה ואפילו להשליך חפצים.
הקטע האחרון של המירוץ מסתיים תמיד באותו מקום – בפריז היפיפייה בשדרות השאנז אליזה הקסומים. הרוכבים המסיימים את המרוץ זוכים בכבוד והצופים במקום ובטלוויזיה נפרדים מהם עד לשנה הבאה בטור דה פראנס שיתקיים במסלולים שונים לגמרי.
