המבנה שנבנה ייפתח בקרוב לאחר גיוס של מיליון ש"ח נוספים לעבודות הפיתוח והטרסות החקלאיות. המבנה ישמש לשימור מורשת התרבות ומנהיגי העדה, מקום מפגש לנכבדי העדה ופעילות העשרה ומצוינות לבני הנוער
כידוע מגדל העמק הינה עיר רב תרבותית מגוונת הקולטת עלייה מאז הקמתה. כיום נמצאת מגדל העמק בצמרת הערים שקלטו עלייה לאורך השנים ואחת הקהילות המרכזיות הן הקהילה האתיופית שבניה הגיעו למגדל העמק הן ב"מבצע משה" והן ב"מבצע שלמה" והיא כוללת כיום כ-250 בתי אב וכאלף נפשות.
העבודות להקמת המרכז החדש בעלות של כ-3.2 מיליון שקלים כבר הסתיימו. ופתיחתו התעכבה בעקבות עבודות הפיתוח שאליהן היה צורך בגיוס תקציב נוסף וחרף המשבר הכלכלי ואי אישור תקציב מדינה נרתם ראש העיר אלי ברדה לגייס עוד מיליון שקלים לעבודות הפיתוח והטרסות החקלאיות שמדמות את הטרסות החקלאיות באתיופיה. במסגרת הפרויקט הוקם מבנה הכולל אולם כנסים בגודל של כ-100 מטרים, חדרי סדנאות וכיתות לימוד שיפעלו בשעות הבוקר ואחר הצהריים. המבנה שהינו בעל תכנון ארכיטקטוני מודרני יוצא דופן המשלב בטון חשוף ועץ יכלול גג ירוק לחסכון בחשמל ולמעשה תוכנן כולו תוך התמקדות בצרכים קהילתיים. חשוב לציין כי הרשות התחייבה להקצאת הקרקע ומיליון שקלים בלבד, אולם כשכספי התרומות שבני העדה התחייבו לגייס באמצעות חברי כנסת מבני העדה ומתורמים בארץ ובעולם לא התקבלו, בישר ראש העיר בכל אירוע חג 'סיגד' במהלך השלוש שנים האחרונות על הקצאת מיליון שקלים נוספים לפרויקט עד לסכום הנדרש. בנוסף, הרשות הקימה צוות היגוי בשיתוף בני הקהילה כולל מנהיגות צעירה ואקדמאית מבני העדה ובראשם צגאי מוללי המנהל הקודם של "התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון" בעיר. הרשות רואה בהקמת המבנה כפרויקט חשוב לא רק לקהילה ולמגדל העמק אלא לאזור כולו. "הקהילה האתיופית, המכובדת והאהובה, השתלבה היטב בעיר וראוי שיהיה לה מרכז מורשת המשמר את האושר התרבותי, המסורות ומנהגי העדה מחד ומחבר ומלכד את הקהילה מאידך", אמר ראש העיר אלי ברדה.
