לאחר שב-2018 המליץ בנק ישראל שלא להנפיק מטבע ישראלי דיגיטלי, כיום הוא משנה עמדה ואף נערך לכך – מתוך הכרה ביתרונות של המהלך – עידוד תחרות בשוק, הסרת חסמים והורדת עלויות. מה חשוב לדעת?
האם בשנים הקרובות יגיע מהלך מטבעות הקריפטו לשיאו כאשר השקל יקבל גרסה דיגיטלית? קשה עדיין לומר, אך מה שבטוח הוא שאם בעבר פיגרה ישראל מאחורי המהפכה הדיגיטלית בענף הפיננסים, הרי שבשנים האחרונות היא הולכת ומדביקה את הפער, בדגש על גופי הרגולציה.
מגמת הדיגיטציה בשוק הפיננסי בישראל כבר יצאה לדרך. כך לדוגמה, הבנק הדיגיטלי שייסד אמנון שעשוע נבנה והולך, לאחר שהפיקוח על הבנקים אישר לראשונה זה שנים ארוכות להקים בנק חדש. בנוסף על כך, וללא קשר לבנק הדיגיטלי, בוחנים גופי הרגולציה גם את הרעיון להשיק מטבע דיגיטלי ישראלי.
ענת גואטה, יו"ר רשות ני"ע, הודיעה לאחרונה כי בכוונתה למנות שתי ועדות בנושא השקל הדיגיטלי, כשהאחת מהן תגבש מדיניות להשקעות תחת פיקוח, המספקות אפשרות להיחשף לנכסים דיגיטליים; הוועדה השנייה מצידה תבדוק כיצד ניתן לקדם את תחום ניירות הערך בשווקים הדיגיטליים בישראל, למשל בשירותים של רישום וסליקה.
כך, מייצגות הוועדות הללו פן נוסף של המטבע הדיגיטלי, שכן מעבר להיותו מטבע העומד בפני עצמו, ובו ניתן למכור ולקנות סחורות ושירותים, הוא משמש גם אפיק השקעה. במטבעות דיגיטליים כגון ביטקוין ואת'ריום ניתן להשקיע באופן ישיר, או באופן עקיף, על ידי חשיפה לחברות המחזיקות במלאי של מטבעות אלה, בורסות מסחר במטבעות דיגיטליים וכן הלאה. כלומר, המטבע הדיגיטלי כיום יכול להוות חלק אינטגרלי מכל תיק השקעות.
שקל דיגיטלי – איך זה יעבוד?
ראשית, כדאי לציין שהמטבע הדיגיטלי הראשון בעולם, הביטקוין, נולד למעשה כדרך להעביר כסף בין שני צדדים בלי פיקוח של המדינה או מערכות הבנקאות. זאת, באמצעות טכנולוגיית הצפנה מתקדמת במיוחד – הבלוקצ'יין. כלומר, המעבר ממטבע "חופשי" יחסית, למטבע שמונפק ומוסדר על ידי המדינה, אינו מובן מאליו.
כבר ב-2017, החל בנק ישראל לבחון את האפשרות להנפיק שקל דיגיטלי, באמצעות ועדה מיוחדת. בהודעה שפורסמה במאי 2021, הבהיר הבנק כי טרם התקבלה ההחלטה על הנפקה כזו, אך הוא בונה תוכנית פעולה שניתן יהיה להוציא לפועל, אם וכאשר תתקבל ההחלטה.
על פי הבנק, שקל דיגיטלי שיונפק בידי בנק ישראל יהווה אלטרנטיבה נוחה לשימוש, מתקדמת ואף בטוחה, לאמצעי התשלום הקיימים כיום.
השקל הדיגיטלי עשוי להגביר את התחרות בשוק ע"י הצטרפות של שחקנים חדשים לענף השירותים הפיננסיים, יאפשר העברת תשלומים מהירה וקלה יותר, יפשט את תהליכי העברת הכספים לחו"ל, יוריד עלויות כגון עמלות שונות ועוד.
על פי המודל שנבנה, הבנק ינפיק שקלים דיגיטליים, ויעביר אותם לספקי שירותי תשלום כגון בנקים, חברות אשראי וחברות פינטק, טכנולוגיה ופיננסים. הציבור הרחב יוכל לבצע עסקאות בשקל הדיגיטלי, באמצעות ספקי שירותי התשלום: לקנות ולמכור שירותים ומוצרים, להעביר כסף לבני משפחה וחברים ועוד – בדיוק כמו עם כסף "רגיל".
בעוד ששער המטבעות הדיגיטליים המוכרים עולה ויורד ללא קשר למטבעות הלאומיים, הרי ששקל דיגיטלי יהיה ניתן להמרה ביחס של 1:1 לשקלים "רגילים", במזומן, ככסף בעו"ש או באשראי.
מה הסטטוס הנוכחי של השקל הדיגיטלי?
בינתיים כאמור מדובר בתוכנית מגירה בלבד, טרם התקבלה החלטה אם ומתי להנפיק שקל דיגיטלי. מעניין לציין כי ב-2018 פרסם בנק ישראל דו"ח בו נכללה המלצה שלא להנפיק באותה עת מטבע דיגיטלי, אולם מאז השתנו הדברים, וכיום כאמור, הבנק אינו שולל הנפקה זו ואף נערך לקראתה, לאור היתרונות שהוא רואה בה.
מה קורה בעולם?
בנקים מרכזיים בעשרות מדינות בוחנים הנפקת מטבע דיגיטלי. נכון להיום, עדיין אין מטבע דיגיטלי שהונפק בידי בנק מרכזי במדינה מפותחת. אם אכן יונפק שקל דיגיטלי על ידי בנק ישראל, תהיה זו הדוגמה הראשונה לתופעה זו. בינתיים, במדינות שונות הוקמו בורסות המוקדשות למסחר במטבעות דיגיטליים, ורגולטורים בוחנים כיצד ניתן לשלב מטבעות דיגיטליים המונפקים על ידי בנק מרכזי, כדי לשכלל ולפתח את שוקי ההון המודרניים.
*אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה ואין באמור משום תחליף לשיווק השקעות אישי המתחשב בצרכי הלקוח
