"בשיעור הראשון לא הבנתי מילה, רציתי רק לברוח."
ארץ חדשה, שפה חדשה, מכללה חדשה, חומר חדש, אתגרים, מורכבויות, ספקות ומסע ארוך שהסתיים בתואר הנדסאית תעשייה וניהול בהצטיינות. "במכללה הטכנולוגית נוף הגליל ניצחתי את הפחד והחשש בזכות האמונה של צוות המרצים והאווירה התומכת והטובה שהייתה במכללה" אומרת אירנה. מרב ששון אמויאל מנכ"לית המכללה: "ההצלחה וההצטיינות של אירנה מספרת בזעיר אנפין את סיפורה של המכללה שלנו, מכללה שהיא בית ומשפחה עם מערך תמיכה משמעותי."
אירנה אוריצקי עלתה מאוקראינה לישראל לפני אחת עשרה שנים בעקבות אהבתה הגדולה היישר לנוף הגליל. בארבע השנים הראשונות עבדה אירנה במפעל פייברנט ביוקנעם בתפקיד מרכיבה ובביקורת, עם הולדת בנה הבכור בחרה אירנה להפסיק עבודתה ולהתמסר לגידול בנה." המרחק הגאוגרפי לא איפשר את המשך עבודתי, אומרת אירנה, לא הייתה לי משפחה ובחרתי להתפטר ולטפל בבני, בהמשך עבדתי במפעל אקווטרון באלון תבור, התחלתי כעובדת ייצור והתקדמתי עד למחלקת ההנדסה במפעל, כבר בהיותי עובדת ייצור גמלה בליבי ההחלטה להתחיל ללמוד לימודי הנדסאי תעשייה וניהול במכללה הטכנולוגית נוף הגליל. לעולם לא אשכח את היום הראשון ללימודים במכללה , הגעתי לכיתה הייתה מלאה באנשים זרים לי, המרצה מדבר ואני לא מבינה מילה, פחדתי, רציתי רק לברוח מהכיתה, התחושה הייתה קשה, התמדתי והמרצים גילו אותי והעניקו לי יחס חם ולבבי, האכפתיות והתחושה שאני אצליח נסכה בי כוחות והנה סיימתי את התואר בהצטיינות."
בימים אלה בגין מגפת הקורונה בחרה אירנה לצאת לחופשה מעבודתה על מנת להיות עם בנה בבית. "עכשיו אני כמו מורה לחשבון לבן שלי, תלמיד כיתה ב' שאינו הולך לבית הספר בגלל הסגר. "אומרת אירנה בחיוך. מרב ששון אמויאל מנכ"לית המכללה: "ההצלחה וההצטיינות של אירנה מספרת בזעיר אנפין את סיפורה של המכללה שלנו, מכללה שהיא בית ומשפחה עם מערך תמיכה משמעותי."
