כנס כרם היין ביזמת מו"פ צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, משרד החקלאות, שה"מ ומועצת הצמחים, התקיים בקמפוס המכללה אקדמית תל-חי באוהלו, קצרין, בהשתתפות מנהלי יקבים, חוקרים וכורמים.
צחי דותן, מנכ"ל המועצה לגפן היין בישראל אמר בכנס כי לאחר שנתיים בהן לא היה תקציב למחקרים בתחום כרם היין, נחתם הסכם עם משרד החקלאות למימון מחקרים בתחום וכי הוא מברך על כך. דותן ציין כי בחודש שעבר שוב הובא משלוח חומר ריבוי מדרום אפריקה לטובת הרחבת מגוון זני הכרמים וציין כי בשנה הקרובה יצטרפו עוד ארבע משתלות לתחום בתקווה שלא יהיה מחסור בשתילי גפני יין. דותן התייחס בדבריו בכנס לנושא שנת השמיטה ואמר כי קיימות שלוש אפשרויות לבעלי היקבים וכרמי היין: 'היתר מכירה', 'אוצר בית הדין' או השבתה של הכרם: "בשנת השמיטה חלק ניכר מהאוכלוסייה בישראל נוהג לצרוך פירות וירקות במנגנון 'היתר מכירה', בהערכה גסה, מעל 95% מסך התוצרת החקלאית הטרייה המיוצרת בשנה השביעית הנצרכת במנגנון זה, ללא צורך בהשבתה, זאת בניגוד למצב ענף היין, שבו להערכתי מעל 25% אינו נצרך במנגנון זה. הענף בישראל מייצא בממוצע 20% מסך היין, כאשר רובו ככולו, נכון להיום, לשוק היהודי בעולם, כך שיצוא יין מענבים, במידה ונבצרו בשנת שמיטה, נפסק כמעט לחלוטין מאחר ולא יוכל להימכר, בעיקר בחגי ראש השנה ופסח, אז נמכר ומיוצא רוב היין הכשר כולל השוק המוסדי, שוק ההסעדה, בתי השמחות ולציבור שומר המסורת, כך שהיקבים לא יכולים להרשות לעצמם שלא למכור בתקופות אלו ולעיתים מעדיפים השבתה של הכרם בשנת שמיטה" אמר דותן והוסיף: "בשנת 2015 הייתה שנת שמיטה, הרבנות והמגזר החרדי הציעו ליקבים להיכנס להסדר 'אוצר בית דין', אך לאחר שנה וחצי הסתבר שהיין בהסדר זה הגיע לרשתות השיווק והרבנים הורו להוריד את הכשרות מהרשתות והחנויות ששיווקו יין זה. לכן, כיום, המשרד לענייני דת, משרד האוצר ומשרד החקלאות הקימו קרן שמיטה. ההערכה היא כי השנה, שנת שמיטה, יושבתו מעל 9,000 דונם של כרמים ולא יבצרו". עוד ציין כי קיימת בעיה בטיפול בעודפים שנוצרים בשנת השמיטה.
'קרן שמיטה' נועדה לפיצוי הכורמים והיקבים שהשביתו כרמים ולא בצרו ובכך לייצר פחות ענבים ויין בשנת השמיטה, על מנת לענות לביקוש המצומצם בשנת השמיטה. בנוסף לשנת השמיטה צוין בכנס כי בשנה שעברה היה יבול מועט של ענבי יין, בשל מחסור במנות קור ומשקעים והשנה בעקבות הגשמים הרבים צפוי יבול טוב, אך קיימת חובה להרחיב את המחקרים העוסקים במשבר האקלים והטמפרטורות העולות הפוגעות ביבול ומייצרות וירוסים ומחלות בכרם.
איציק רופא, מארגון קנט (קרן נזקי טבע בע"מ) ציין כי רק בשלוש השנים האחרונות, עקב השינויים במזג האוויר, החלו נזקים בכרמי היין, מה שלא היה בעבר. "עקב ההתחממות הגלובלית ושינויי אקלים בלתי צפויים, מתרבים הנזקים בענפי החקלאות כשאחד הענפים שנפגעו ממשבר זה הוא ענף גפן היין. לענף הפירות הועברו ב- 2021 כ- 80 מיליון שקלים פיצויים ולענף גפן היין כ- 6 מיליון שקלים. עיקר הנזק בכרמי היין התבטא בזן מרלו ומעט יותר בזנים פטיט ורדו וקברנה סוביניון ובשלוש העונות האחרונות הועברו מעל 14 מיליון שקלים, פיצוי למגדלי כרמי היין. בשנת 2022, משנים את מתווה ביטוח אסונות טבע, שיהיה בהשתתפות עצמית של 15% לבחירה והמדינה אשרה סבסוד של 80%. כמו כן, מוסיפים כיסוי ביטוחי לסיכון נגעי הסגר למקרה בו יהיה נגע בכרם והשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות יוציאו צו נגע הסגר ועקב כך יגרם נזק כמותי או אבדן יבול".
חיה רק-יהלום, מנהלת מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון, במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל אומרת: "אני מברכת את משרד החקלאות על הקצאת תקציב למחקר בתחום ענף כרם היין ולמועצת כרם היין, שקידמה נושא זה לאחר שנתיים בהן לא היה תקציב למדינה וכך גם לא למחקרים אלו ומקווה שהקצאה זו תגיע למימוש. אני מודה לקרן שה"מ שממשיכה לתמוך במחקרים בענף. קיימת חשיבות גבוהה למחקרים בכרם היין, מאחר ועם התפתחות היקבים בישראל הובאו שיטות ודעות שונות לגידול כרמי יין, הכורמים והייננים מביאים מגוון פרוטוקולים ואסכולות שונות שהתפתחו במקומות שונים בעולם, שאינם מתאימים תמיד לישראל. החוקרים שלנו בוחנים ובודקים מתוך שלל השיטות בעולם, מה מתאים לאזור הצפון, סוגי זנים והתאמה לסוג האדמה, להוספת מיכון, לאקלים ולאיכות המים וצורות הוליסטיות ואקולוגיות להתמודד עם נגעים, כל אלו, שיהיו כלי בידי החקלאים המצוינים בכדי לגדל כאן כרמי יין באופן המיטבי ובמקביל להיערך להמשך לייצור יין איכותי גם בעתיד, עם התאמה למשבר האקלים הפוקד את העולם וכבר משפיע על כלל גידולי החקלאות".
בכנס הוצגו תוצאות מחקרים חדשים בתחום כרם היין. עם התפתחות ענף היין בארץ והקמת יקבים, החלו בשנים האחרונות בנטיעות מאסיביות של כרמי יין באזור הגליל והגולן, הנחשבים אזורים טובים מבחינת מנות הקור הנדרשות לגפנים, המניבים ענבי איכות לייצור יין. במקביל לנטיעות הכרמים החלו תהליכי מחקר ופיתוח להתמודדות עם מחלות שונות בגפנים. מו"פ צפון-מיגל, החל במחקרים רחבים לאיתור שיטות חדשות להדברה ביולוגית בכרמים, להבנת השפעת שיטת עיצוב הכרם, על איכות הפרי של זני הענבים מבחינת עוצמת הצימוח וצפיפות הנוף ולהשפעה של כנות גפן שונות על גובה היבול ואיכותו בזנים השונים.
ד"ר תרצה זהבי ממשרד החקלאות, שהנחתה את הכנס, הציגה את מחקריה על ווירוס קיפול העלים בקברנה סוביניון. יהודית מוי ממו"פ צפון-מיגל ומיקב גולן תארה את מחקרה בתחום חילון מוקדם ומנגנוני הגנה בגפן. מחקר פיזיולוגי ומולקולרי על השפעת שיטות אגרוטכניות בגידול גפן יין.
ד"ר מרי דפני-ילין ממו"פ צפון-מיגל, סקרה את המחקר לבחינת זני יין עמידים למחלות נוף. גפני Vitis vinifera סובלות ממחלות עלווה שהעיקריות שבהן הן קימחון הגפן (Erysiphe necator) וכשותית הגפן (Plasmopara viticola).
ד"ר ליאור גור ממכון שמיר, הציג מחקרו להדברת קימחון הגפן באמצעות חומרי הזנה. מחלת הקימחון בגפן הנגרמת על ידי הפטרייה Erysiphe necator נחשבת לאחת המחלות החשובות בגידול בישראל ובעולם.
גיא ז'פקו ממכון המחקר מיגל והמכללה האקדמית תל-חי, תיאר את מחקרו בתחום למידה חישובית וצילום היפר-ספקטרלי לזיהוי מוקדם של מחלות גפנים. ניטור פגעים הינו הבסיס ליישומה של הדברה מושכלת ידידותית לסביבה והגדלת איכות היבול וכמותו. ד"ר רקפת שרון ממו"פ צפון-מיגל, הציגה תמונת מצב ממחקריה בנושא קסיסלה בכרם.
ד"ר ורד נאור ממכון שמיר, הציגה מחקריה על חיידק הדיאלה כביו-סטימולנט; מחלת הצהבון בגפנים גורמת נזק רב למגדלים וליקבים בארץ ובעולם. בין המרצים הנוספים בכנס: מיכל אקרמן מנכ"לית יקב תבור ודרור דותן מנהל המחלקה החקלאית ביקבי כרמל.
מנתוני המועצה לגפן היין, כרמי היין בישראל משתרעים על שטח של כ-55,000 דונם, מתוכם מעל 40% בגליל ובגולן. הזן הנפוץ ביותר קברנה סוביניון. בישראל פועלים 300 יקבים, כ-90% מהם מייצרים יין כשר. בארץ מייצרים מכ-60 טון ענבי יין בשנה, כ-50 מיליון בקבוקי יין ותירוש. הציבור בישראל מעדיף יינות אדומים 77% והשאר יינות לבנים. בשנים האחרונות קיימת עלייה בביקוש ליינות לבנים. תעשיית היין בישראל מגלגלת כמיליארד שקלים בשנה, כולל מייצוא. ייצוא היין בישראל בשנת 2020 עמד על 49.5 מיליון דולר ובשלושת הרבעונים הראשונים של 2021 על כ- 45 מיליון דולר, גידול של 28% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כ- 65% מהיינות מישראל מיוצאים לשוק הכשר בארה"ב וקנדה ואחריהן כ- 22% לקהילות היהודיות באירופה. בשנים האחרונות יש גם מהלך שיווקי לשוק היינות שמתפתח במזרח הרחוק.
