בין כל האופציות הקיימות בשוק הפיטנס והבריאות בעידן המודרני, נראה שבין הקדמה לטכנולוגיה נשכחה הפעילות הגופנית היסודית והוותיקה מכולן.
יום אחד זה קרה – המצפון שלי הזיז אותי מהספה, אל דלפק הקבלה בחדר הכושר הקרוב לביתי, שם קיבלה אותי ״מריה״ בחורה צעירה, בלונדינית, עם טייץ צמוד, וחזיית ספורט קטנה. היא הסבירה לי בקלילות ואדיבות על המנוי השנתי, ואני, מרוב בושה מיד נרשמתי. ״כמה חודשים, ואני אהיה הבחורה עם הטייץ והחזייה״ אמרתי לעצמי, כשחתמתי בטאבלט שהיא הגישה לי. שבוע לקח לי להבין – חדרי כושר מדכאים אותי. חלל גדול, מוזיקה נוראית, ועשרות אנשים מזיעים. לא משנה כמה איכותית רשימת השירים שלך באיפון, אין דבר מבאס יותר מלהמתין למכשיר שיתפנה, ושלא נדע, לעיתים אף לחלוק אותו עם איזה נודניק שדורש ״להיכנס״ אתך לסט, ומשאיר סימני זיעה טריים בדיוק איפה שאת עכשיו צריכה לאחוז. והרי זה כבר לא סוד (עשרות מחקרים) שאימוני האירובי והמשקולות גורמים לשחיקה של הגוף, ואף מקדמים פציעות, למרות המנטרה היפה של מאמני הכושר ״נפש בריאה בגוף בריא״. בסופו של דבר, מאות שקלים יוצאים מכיסי בשביל לראות אנשים ממורמרים המנסים להיצמד לאידאל יופי. או במקרה הקצת יותר גרוע- גברים מנופחים קונים אבקת חלבון בטעם וניל צרפתי, ומשקשקים את דרכם החוצה.
״מביני העניין״ הם האנשים הלוקחים לעצמם מאמן כושר אישי, ומוותרים על חדר הכושר. כאן נכנסת למשחק המחויבות, אין התעלמות נונשלנטית מייסורי מצפון, שהרי מדובר במפגש אנושי אחד על אחד. יש שיגידו עניין מחייב וקבוע. נשמע מעורר מוטיבציה, מהפכני, ובעל תוצאות. אך גם כאן ישנה בעייתיות, שכן לא כל אחד יכול להרשות לעצמו פריבילגיה שכזו, מדובר בהוצאה יקרה שיכולה להגיע עד לאלפי שקלים בחודש. עממי ונגיש – זה בטוח לא. אופציה נוספת, היא אימון דרך המחשב הנייד. אולי האלטרנטיבה המודרנית ביותר – להישאר בכושר מבלי לזוז מהבית. הרעיון נשמע "מעט" מופרך, קצת כמו לשבוע מבלי לאכול. הרי כל הקונספט של פעילות ספורטיבית הוא לצאת מהבית, מבין ארבע קירות, לנשום אוויר, להתקל באנשים שאת לא רוצה לראות. לעומת זאת, כאן מדובר באימון וירטואלי, דרך מצלמת המחשב, בלייב. אופציה שכזו אמורה לסייע לאנשים להתמיד, בכל עונות השנה, ובחורף בפרט. לגרום לאימון אישי להפוך לנגיש יותר, אבל ברור שאימון מסוג זה לא אפקטיבי כמו אימון אמיתי, כזה שמתבצע בחיים האמיתיים, שמביא עמו תמיכה ומגע פיזי, שבאופן מצטער, עדיין לא יכול להתרחש דרך המסך.
אחרי בזבוז של אלפי שקלים על ניסיונות, בגדי ספורט ״נושמים״, וחטיפי אנרגיה מפוצצים בחלבון, נפל לי האסימון. שכחתי מהפעילות הגופנית היסודית והוותיקה מכולן- הליכה. פשוט, חינם, טבעי. זה יכול להיות בדרך לעבודה, או עם הכלב בפארק. מחקרים מספרים שהיא משפרת את סיבולת הלב, מורידה לחץ דם, מקטינה את הסיכוי לסוכרת והשומנים בדם, ואפילו משפרת את המצב רוח, שזה אולי מהדברים החשובים ביותר לאנשים מדוכדכים מהסוג שלי. ניתן לעשות אותה בכל מקום ובכל זמן, ולא נדרשת למידה של מיומנות חדשה, מאמץ גדול מידי, ואף לא צירוף של פרטנרים. (אלא אם כן תרצו כמובן) הפעילות הפשוטה הזו מתאימה לכולם ולכולן. לא צריך להניע את הרכב, או לקחת אוטובוס. לא צריך לשלם לאף אחד (אלא אם כן תראו הומלס חביב בדרך, ותחליטו לפרגן).
אז לפני שאתם נופלים קורבן ל”מריה״ משלכם, שתעמוד בדלפק הקבלה, או במסך הלפטופ שלכם, ותגרום לכם להרגיש מבוכה רק מעצם קיומכם, ותיקח ממכם מאות או אלפי שקלים בחודש – תזכרו שאפשר פשוט לצאת להליכה, ככה, בפשטות, ובחינם. רק לא לשכוח לעשות סשן מתיחות נאה לפני שאתם חוזרים להיזרק על הספה.
