לקראת ראש השנה, שתל צוות ענף הבננות בעין גב, על שפת הכינרת, מעל 17 אלף שתילים חדשים של בננה מזן גראנד-נן עדי, בבית הרשת המחודש באזור חוף כורסי, המשתרע על פני 60 דונם.
השתילים החדשים, שיכנסו לניבה בעוד כשנה, יתווספו ל-840 דונם שטחי הבננה בעין גב, המניבים כיום כ-6,300 טון פרי בשנה.
מטעי הבננה מצריכים עבודה רבה, הם מטופחים בבתי רשת המגנים על הבננה העדינה, הידועה כגידול הדגל של עמק הירדן, אזור בו פגיעת הקרה בחודשי החורף הינה נמוכה יחסית. ישראל הינה מחלוצות העולם בטיפוח וריבוי שתילי בננה ונחשבת ליצואנית גדולה של שתילי בננה למטעים ברחבי העולם, עם יתרון של ניקיון ממחלות המאפשר לישראל להיות אחת הספקיות החשובות של שתילי בננות לכל העולם. שתילי הבננה בעין גב, טופחו במשתלת הקיבוץ וכעת נשתלו בשתילה ידנית עדינה.
רוב מטעי הבננה גדלים בישראל באזור עמק הירדן וחוף כרמל, אך כעת הצטרפו אזורי גידול חדשים באזור בית שאן ובבקעה, שהרחיבו את הענף, וכיום מגדלים מעל 32 אלף דונם מטעי בננה. המניבים כ-200 אלף טון בשנה. במטעים מסחריים נוהגים לקטוף את הפרי בעודו ירוק, מבחילים ואורזים אותו בבתי אריזה ברחבי הארץ. לקיבוץ עין גב, בית אריזה משלו.
לבננה 200 זנים שונים בעולם, ומכונה גם "העץ נגד הרעב". חוקרים בגני קיו הבוטנים המלכותיים של לונדון, (Kew Gardens) מצאו כי פרי הבננה עשוי לסייע בפתרון בעיית מחסור המזון בעולם, הצפוי עקב משבר האקלים, שכבר גורם לבצורת ושינויים באקלים. הבננה משמשת לייצור מגוון מאכלי מזון והשתיל עמיד במזג אויר קיצון. לצמח חשיבות רבה לנוכח התרעת האו"ם, שלפיה משבר האקלים מגביר את חוסר הביטחון התזונתי של מיליוני אנשים, שאף עלול להחמיר במהלך 30 השנים הבאות, במידה ולא ינקטו צעדים ממשיים ומעשיים להתמודדות עם ההתחממות הגלובלית והפגיעות ביבולים
הבננה הינה צמח טרופי חד פסיגי השייך למשפחת המוזיים . מרבית גידולי הבננה בעולם אינם של הזנים הנאכלים כפרי טרי ומתוק, אלא משמשים כמזון בסיסי ומקור לפחמימות. במדינות המזרח הרחוק והודו, אוכלים גם את קליפת הבננה, המכילה ערכים גבוהים מאוד של ויטמיניםB6 ו- B12, מגנזיום ואשלגן, סיבים, פרוטאין ואנטי אוקסידנטים ועמילנים וכן נאכל גם פרח הפרי ואף מבשלים אוכל בעלי הבננה ואוכלים את לבת הגבעול.
באפריקה אף מייצרים משורשי וגבעולי הצמח בצק למאכלים כמו דייסה ולחם. בארצות הטרופיות מסיבי צמח הבננה מפיקים סיבים חזקים ביותר המשמשים חבלים "חבלי מנילה", שקים, סלים, מחצלות ועוד.
