מבקר המדינה: תשתיות הניקוז בנהרייה עדיין לא ערוכות לשיטפונות.
בספטמבר האחרון פקדו את נהרייה שיטפונות והצפות, דירות ושטחים ציבוריים הוצפו ועצים קרסו. ביקורת מעקב שביצע מבקר המדינה חושפת כי למרות שורה של צעדים שביצעה העירייה, התשתיות העירוניות עדיין אינן ערוכות לאירועי גשם קיצוניים
יותר מ־120 מ״מ גשם ירדו בתוך שעות ספורות באזור נהריה בספטמבר האחרון, והעיר התמודדה עם הצפות בדירות ובשטחים ציבוריים, קריסת עצים וקולטנים סתומים. כעת קובע דוח המעקב של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כי למרות שורה של צעדים שננקטו מאז, תשתיות הניקוז בעיר עדיין אינן נותנות מענה לתרחישי הייחוס המעודכנים של ספיקות הגשם הצפויות.
דוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי, שמפרסם השבוע המבקר בחן את היערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות במסגרת ביקורת מעקב לדוח שפורסם בשנת 2021. ברקע הביקורת עומדים אירועי השיטפונות שהתרחשו בחורף 2019–2020, שבהם נספו שבעה בני אדם ונגרמו נזקי רכוש בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
במסגרת הביקורת נבדקו שלוש רשויות מקומיות – נהרייה, אשקלון וג׳סר א־זרקא – ונבחנו בין היתר תוכניות הניקוז, ההשקעה בתשתיות, הנהלים להיערכות לחורף והיכולת להתמודד עם תרחישי הייחוס המעודכנים.
תוכנית אב קיימת, אבל הדרך לביצוע ארוכה
מהדוח עולה כי עיריית נהרייה אכן התקדמה מאז הביקורת הקודמת: העירייה הכינה תוכנית אב לניקוז כבר בשנת 2020, גיבשה נהלים חדשים להתמודדות עם מזג אוויר קיצוני, והתקדמה ביישום תוכנית ההגנה על העיר, שבמסגרתה הושלמה בנייתם של שניים מתוך שלושת מאגרי ויסות המתוכננים, שנועדו להפחית את הסיכון להצפות באמצעות ויסות זרימת מי הנגר.
העירייה גם כתבה נהלים מפורטים למצבי מזג אוויר קיצון, ובהם נוהל לסגירת צירים בזמן הצפות, סדר פעולות בעת מזג אוויר קיצוני, נוהל לפינוי תלמידים ונוהל לפינוי בתי ספר. בשנת 2022 אף גובש נוהל ייעודי שנועד להסדיר פעולות כמו הצלת חיים, שאיבת מים מבתים מוצפים, הסרת מכשולים ופינוי תושבים שבתיהם נפגעו.
אלא שלצד ההתקדמות, דוח המעקב מצביע על פער מרכזי: עיריית נהרייה עדיין לא גזרה מתוכנית האב תוכנית עבודה שנתית או רב־שנתית להשקעה בתשתיות הניקוז ולשדרוגן. כלומר, העירייה עדיין חסרה תוכנית ביצוע סדורה שמגדירה אילו עבודות יבוצעו, באיזה סדר עדיפויות ובאיזה לוח זמנים.
גם בתחום המיפוי של מערכות הניקוז בעיר חל שיפור, אולם המבקר מציין כי המיפוי עדיין חלקי ואינו מקיף את כלל השכונות בעיר. כתוצאה מכך, לעירייה עדיין אין תמונה מלאה של מוקדי הסיכון להצפות ושל התשתיות הדורשות שדרוג, דבר המקשה על תכנון ההשקעות בתחום.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן קבע כי ״על הרשויות המקומיות והגופים הרלוונטיים ללמוד את ממצאי דוח זה, להפיק את הלקחים הנדרשים ולפעול, בתיאום ביניהם, לשיפור היערכותם לאירועי שיטפונות והצפות ולצמצום נזקיהם. כי בנפשנו היא!״
דוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי: על אף הצורך הדחוף בהתחדשות עירונית בקריית שמונה – מיזמי פינוי בינוי טרם יצאו לפועל בעיר.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בחן את קידום ההתחדשות העירונית בקריית שמונה ומצא כי למרות הצורך הביטחוני והחשש מרעידות אדמה, ב־12 מיזמי פינוי־בינוי הכוללים יותר מ־9,200 יחידות דיור לא הוצא עד כה אפילו היתר בנייה אחד
בשעה שבישראל ההתחדשות העירונית נמצאת בשנים האחרונות בתנופה חסרת תקדים, דווקא בקריית שמונה – מהערים שזקוקות יותר מכל לחידוש ולמיגון מבנים – לא יצאו לפועל אף אחד ממיזמי הפינוי־בינוי המקודמים בה.
דוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי, שמפרסם השבוע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן, חושף כי בין השנים 2021 ל־2024 אושרו בישראל תוכניות לכ־157 אלף יחידות דיור במסגרת התחדשות עירונית, ובשנת 2024 בלבד נרשמה עלייה של כ־40% במספר יחידות הדיור שאושרו בתוכניות פינוי־בינוי לעומת השנה הקודמת.
אלא שבקריית שמונה, אף לא אחד ממיזמי ההתחדשות העירונית בעיר לא הגיע לשלב הוצאת היתר בנייה.
הנושא עומד במוקד פרק העוסק בתכנון ובקידום התחדשות עירונית ברשויות המקומיות בדוח הביקורת השנתי. במסגרת הביקורת נבדקו חמש רשויות מקומיות, ובהן קריית שמונה, ונמצאו חסמים המעכבים את קידום המיזמים דווקא באחת הערים שהמדינה עצמה הגדירה כבעלת חשיבות מיוחדת להתחדשות עירונית, בשל האיום הביטחוני ומיקומה בסמוך לקו השבר הסורי־אפריקאי.
12 מיזמים, 9,200 דירות – ואפס היתרי בנייה
מהדוח עולה כי המינהלת העירונית להתחדשות עירונית בקריית שמונה הוקמה בדצמבר 2024 והחלה לפעול כמינהלת עירונית ביולי 2025. עוד קודם לכן קידם צוות המינהלת 12 מיזמי התחדשות עירונית, הכוללים כ־9,200 יחידות דיור מתוכננות.
אלא שנכון ליולי 2025, אף אחד מהמיזמים אינו נמצא בהליכי מימוש. כלומר, מתוך כלל יחידות הדיור המתוכננות בעיר במסגרת מיזמי ההתחדשות העירונית, על כל שלבי התכנון, גם המוקדמים שבהם כמו תוכנית עקרונית שהוגשה על ידי היזם במסגרת פרה-רולינג לבחינת היתכנות המיזם, שיעור יחידות הדיור שקיבלו היתר בנייה עומד על אפס.
בדוח מודגש כי החלטת הממשלה והוועדה הבין־משרדית להתחדשות עירונית בפריפריה ייחסו חשיבות מיוחדת לקידום ההתחדשות העירונית בקריית שמונה, הן בשל הצורך במיגון המבנים מפני איומים ביטחוניים והן בשל סמיכותה לקו השבר הסורי־אפריקאי, המגבירה את הסיכון לרעידות אדמה. למרות זאת, בין השנים 2017 ל־2025 לא הוצא אפילו היתר בנייה אחד ב־23 מיזמי פינוי־בינוי בארבע הערים קריית שמונה, צפת, טבריה ובית שאן – כולן רשויות הנמצאות באזורים המועדים ביותר לרעידות אדמה.
המרכז מתקדם, הפריפריה נותרת מאחור
המבקר מציין כי אחד החסמים המרכזיים לקידום התחדשות עירונית הוא הכדאיות הכלכלית של המיזמים. בהתאם לכך, כ־58% מכלל מיזמי ההתחדשות העירונית בישראל מקודמים ומבוצעים במחוזות המרכז ותל אביב. לעומת זאת, במחוזות הצפון, חיפה והדרום יחד מקודמים כ־24% בלבד מהמיזמים – פחות ממספר המיזמים המקודמים במחוז המרכז לבדו. המבקר קובע כי המשמעות היא שדווקא ביישובי הפריפריה, ובהם קריית שמונה, שבהם קיים צורך מיוחד במיגון מבנים בשל האיומים הביטחוניים והחשש מרעידות אדמה, ההתחדשות העירונית אינה מקודמת במידה מספקת.
הביקורת בחנה את מתחם יעקב מלול, אחד ממיזמי ההתחדשות המרכזיים בעיר, ומצאה כי למרות שהתוכנית אושרה כבר בדצמבר 2022, עד למועד סיום הביקורת באוקטובר 2025 לא ניתן היה עדיין להתחיל בביצועו. הסיבה לכך היא שתוכנית איחוד וחלוקה למתחם טרם אושרה בשל מחלוקת עם רשות מקרקעי ישראל.
לצד העיכובים בשטח, מצא המבקר גם ליקוי בניהול המידע ועלו פערים ניכרים במידע שהציגו משרד השיכון, הרשות להתחדשות עירונית והרשויות המקומיות שנבדקו בנוגע להיקפי התחדשות העירונית ברשויות. המבקר קובע כי פערי המידע בין הגופים השונים עלולים לפגוע בקבלת ההחלטות ובהפניית משאבים לקידום ההתחדשות העירונית בעיר.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן: ״התחדשות עירונית היא כלי אסטרטגי לקביעת מדיניות בתחום התכנון והבנייה, בייחוד לנוכח הגידול המהיר באוכלוסיית המדינה והצורך הגובר ביחידות דיור איכותיות וממוגנות בפני פגיעות ונזקים מרעידות אדמה ומירי רקטות וטילים.
הביקורת העלתה כי הגורם העיקרי המשפיע על קידום וביצוע של מיזמים להתחדשות עירונית הוא הגורם הכלכלי, וכי עיקר המיזמים (58%) מקודמים במחוזות המרכז ותל אביב. הצורך בחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה אינו מקבל מענה מספק, וביישובים החשופים לסכנות אלה לא מקודמים די הצורך מיזמים להתחדשות המרקם הבנוי.
המבקר המליץ לגורמים הרלוונטיים, ובהם משרד ראש הממשלה, משרד השיכון, הרשות הממשלתית להתחדשות, מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל, לבצע בחינה עדכנית של הפערים והחסמים לביצוע מיזמי התחדשות עירונית בפריפריה בכלל, ובקריית שמונה בפרט, למצוא דרכים לצמצומם או להסרתם במידת האפשר ולתת עדיפות לקידום ולביצוע מיזמים של התחדשות עירונית בקריית שמונה.
דוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי: עומס חריג במחלקת הרווחה במגדל העמק בשנת 2025 – עד 335 תיקים לעובד סוציאלי
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בחן את מצב המחלקות לשירותים חברתיים בעקבות מלחמת חרבות ברזל ומצא כי במגדל העמק כמעט שליש מתקני העובדים הסוציאליים אינם מאוישים, בעוד שרוב העובדים מתמודדים עם עומס חריג של עשרות ואף מאות תיקים
המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות עומדות בחזית הטיפול באוכלוסיות הזקוקות לסיוע, ומעניקות שירות לכ־1.18 מיליון בני אדם, שהם כ־12% מאוכלוסיית ישראל. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל גדל הביקוש לשירותי הרווחה, בעוד שהמחסור בכוח אדם ועומסי העבודה על העובדים הסוציאליים החריפו.
דוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי, שמפרסם השבוע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן, בחן את האתגרים שניצבו בפני המחלקות לשירותים חברתיים בעקבות המלחמה ואת השפעתם על עבודת העובדים הסוציאליים. במסגרת הביקורת נבדקו חמש רשויות מקומיות, ובהן מגדל העמק.
מהדוח עולה כי בשנת 2025 כ־29% מתקני העובדים הסוציאליים במחלקה לשירותים חברתיים במגדל העמק לא היו מאוישים – השיעור הגבוה ביותר מבין הרשויות שנבדקו, וגבוה משמעותית מהממוצע הארצי העומד על 16%.
לצד המחסור בכוח אדם, מצא המבקר כי בשנת 2025 87% מהעובדים הסוציאליים בעיר התמודדו עם עומס חריג של יותר מ־50 תיקים לכל עובד. במקרה אחד הגיע העומס ל-335 תיקים לעובד סוציאלי אחד – הנתון הגבוה ביותר מבין כלל הרשויות המקומיות שנבדקו.
״זר לא יבין זאת. ליווי משפחת חטוף זה תאוריה לא מוכרת״
גם ברמה הארצית מצביע דוח המבקר על מחסור גובר בכוח אדם ועל שחיקה משמעותית בקרב העובדים הסוציאליים. בשנת 2025 כ־16% מתקני העובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ לא היו מאוישים. בנוסף, 74% מהעובדים הסוציאליים שהשתתפו בשאלון שערך משרד מבקר המדינה דיווחו כי עומס העבודה שלהם גדל במידה רבה או רבה מאוד מאז פרוץ המלחמה, ו־54% העידו כי חוו שחיקה במידה רבה או רבה מאוד.
התמונה הזאת קיבלה ביטוי גם במסגרת שיתוף הציבור שערך משרד מבקר המדינה בקרב עובדים סוציאליים ומנהלים מרשויות מקומיות ברחבי הארץ. אחת המשתתפות אמרה ״העובדים עוזבים לפרילנס, לתחום הפרטי. אנחנו לא עומדות בתחרות״; אחרת תיארה את תחושת חוסר האונים ״כמה שאנחנו עושים ועושים המון זה לא יספק… אנחנו מרוקנים את הים בכפית״; משתתפת נוספת סיפרה על הקושי לשמר כוח אדם מקצועי: ״אין לנו מנהלות לתחנות לטיפול זוגי ומשפחתי… הן פשוט לא נשארות בגלל המשכורות. הן עושות בחצי שבוע בעבודה פרטית את השכר של חודש אצלנו ברווחה״.
עובדים נוספים הצביעו גם על הקשיים שנוצרו בעקבות המלחמה: ״זר לא יבין זאת. ליווי משפחת חטוף זו תיאוריה לא מוכרת. היינו צריכים ללמוד תוך כדי ליווי איך מתמודדים עם העומס הנפשי החריג ועם פוסט־טראומה מתמשכת של העובדים״.
המבקר בחן גם את הצעדים שננקטו להפחתת השחיקה בקרב העובדים הסוציאליים על ידי הרשות המקומית. מהביקורת עולה כי במהלך מבצע ״עם כלביא״ עיריית מגדל העמק לא אפשרה לעובדי המחלקה לשירותים חברתיים לעבוד מהבית, אך מנגד העמידה לרשותם מענה חלופי בדמות שמרטפייה עבור ילדי העובדים.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן: "אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם המחישו את חשיבות תפקידם של העובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים. הביקורת העלתה כי קיים קושי מערכתי בגיוס ובשימור של עו"סים, וכי ברשויות שנבדקו היה מוטל על העו"סים עומס כבד במיוחד של תיקים, עומס שאף התגבר מאז פרוץ המלחמה.
על משרד הרווחה לפעול בשיתוף הרשויות המקומיות למציאת דרכים לשימור העו"סים, ולהשלים בהקדם את המהלך לקביעת מספר התיקים המרבי שיועבר לטיפולם. זאת, בייחוד לנוכח הגידול הצפוי בהיקף הביקוש לשירותי רווחה, כדי להבטיח את מתן המענה המיטבי לתושבים הזקוקים לכך".
