מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון החל בניהול מחקרים וניסיונות בענף החקלאות, במודל חדשני של כלכלה שיתופית (( Shared Economy. המחקרים יעשו בעיקר בשטחי הגידול של החקלאים עצמם, במטרה לדייק את הניסיונות לשטח החקלאי הספציפי. החקלאי ילווה על ידי חוקרי המו"פ ומדריכי משרד החקלאות (שה"מ). מחקרים רלוונטיים ימשיכו להתנהל בחוות המחקר המסורתיות בעמק החולה, בגליל העליון וכן בעמק הירדן, בגליל המערבי ובגולן.
תכנית 'חלקות המודל' מעודדת את המשקים להכניס גידולים חדשים, טכנולוגיות מתקדמות בחקלאות, כולל טכנולוגיות של חקלאות מדייקת לייעול, הדברה ידידותית ועוד, במטרה לפתח את כלל החקלאות האזורית וכל תחום האגרו-טק. דוגמאות למחקרים בחלקות המודל גידול כרם יין כמותי, מזנים עמידים למחלות, שילוב פנלים סולאריים (אגרו-וולטאי) במטעים שונים ובכרמי יין, גידול קינואה ראשון בישראל, הנחשב לסופר פוד להזנת בעלי חיים ובני אדם, זני תפוח חדשים מובחרים ועוד.
חיה רק-יהלום מנהלת מו"פ צפון אומרת, כי בהקבלה לשינוי התפיסה שמוביל משרד החקלאות, החל השנה מו"פ צפון במעבר למחקרים וניסיונות בענף החקלאות ב"חלקות מודל", בבעלות החקלאים, וכי יתרונות המחקר ב'חלקות מודל', הינו דיוק הניסיונות ככל שניתן, לאקלים הנקודתי, סוג האדמה, לחות וכד', נתונים הקשורים להצלחת כל גידול חקלאי.
"בדרך זו, מו"פ צפון מקרב את המחקרים לחקלאים ויוצר קשר בלתי אמצעי תוך ביצוע המחקרים אצלם ויצירת זמינות של תוצאות העבודה המשותפת לחקלאי בשטח. מגמה זו היא חלק מתהליך עולמי של כלכלה שיתופית (Shared Economy) בו קיים ניצול מרבי של נכסים לתקופת השימוש בהם, מבלי להחזיק בנכס עצמו. מתוך מטרה לנהל באופן היעיל ביותר את המשאבים בכל שרשרת הערך ולהפנות תשומות למחקר עצמו ולהוזיל את עלויות המחקר. 'חלקות המודל' יאפשרו הטמעה של טכנולוגיות חדשות לרבות מחקרים באגרו-וולטאי" אומרת רק-יהלום ומוסיפה: "יישום וקידום מהיר של גידולים חדשים וטכנולוגיות חדשות, באמצעות חלקות מודל, מאפשרים קידום והוכחת כדאיותם הכלכלית של גידולי חקלאות חדשים, תוך ליווי צמוד של חוקרי מו"פ צפון, המעודדים את חקלאי הגליל והגולן להרחבת מגוון הגידולים והתמחות בטיפוח זנים ייחודיים, במטרה ליצור ראשוניות ויתרון יחסי ולהגדיל את הרווח הכלכלי מגידולים אלו".
מחקרים רלוונטיים לחוות המחקר המסורתיות, ימשיכו להתנהל בחוות המחקר בעמק החולה, בגליל העליון, בעמק הירדן, בגליל המערבי ובגולן. ביניהם: הפחתת ריסוסים כימיים בכרם על ידי שימוש בזני אינטרודוקציה ובגפנים מטופלות באוזון, הסבת טכנולוגיות חישה מתקדמות לכלי ניטור יעילים של פגעי עלווה בכרם, ניהול עדרי בקר בשליטה מרחוק, פיתוח מערכת טכנולוגית חדישה ליצור מוצרי חקלאות לשיווק מחוץ לעונה, פיתוח משק פירות יער, פיתוח גידול פרחי אדמונית עם ריבוי תפרחות חורפיות, אקלום זנים והתאמת שיטות לגידול אוכמניות בישראל, התאמת שיטת ה- 'FRIGO' (שתיל מוקפא) לגידול תות שדה בקיץ ועוד.
