ית הדין האזורי לעבודה בחיפה דחה לאחרונה את תביעתו של ישראל בן עזרא נגד עיריית עכו וקבע, כי זכות היוצרים בפסל "הגולש" היתה של העירייה, וכי כל הפעולות שביצע בקשר לפסל – היו במסגרת עבודתו בעירייה. בית הדין חייב את בן עזרא בהוצאות משפט בסך 5000 ₪. את העירייה ייצגה היועמ"ש עו"ד כנרת הדר.
התביעה הוגשה לאחר שפסל הגולש שהוצב בכיכר קציני ים הוסר מהמקום ואוחסן ליד תחנת השאיבה, שם מאוחסנים מכולות אשפה חדשות של העירייה. במסגרת התביעה ביקש בן עזרא לקבל לידיו "צו מניעה קבוע האוסר על העירייה לפגוע ביצירה" וכן צו עשה להחזרת הפסל למקום בו היה. לחלופין ביקש בן עזרא לקבל לידיו את הפסל וכן פיצוי בסך 100 אלף ₪ משום "פגיעה בכבודו ובשמו הטוב כיוצר הפסל".
במהלך הדיון נטען בין השאר, כי לבן עזרא יש זכות מוסרית ואישית על הפסל והסרתו ממקומו והשלכתו בין פחי האשפה באתר של העירייה הפכה את הפסל לחסר כל חשיבות וערך. עוד נטען, כי גם אם לעירייה היתה זכות להסיר את הפסל ממקומו, לא היתה הצדקה לאופן בו הוסר. מנגד טענה העירייה, כי הזמנת פסל הגולש מהחברה המבצעת בוצעה על ידי בן עזרא במסגרת תפקידו כעוזר בכיר לראש העיר. עוד נטען, כי בן עזרא לא יצר את הפסל בעצמו, אלא רק הגה את הרעיון להצגת פסל בדמות גולש בכניסה לעיר בהסתמך על תמונות מצולמות שמקורן באינטרנט, כך שאין הוא בעל הרעיון המקורי באופן המקנה לו זכות כלשהי בפסל או בתכנונו. עו"ד הדר ציינה, כי בן עזרא הטביע את שמו על הפסל על דעתו וללא קבלת רשות מהעירייה ואין בכך כדי להקנות לו זכות יוצרים בפסל שהוזמן ומומן על ידי העירייה. עוד נטען, כי התובע נעדר כל הכשרה או השכלה אומנותית רלוונטית, וכי רמתו האומנותית של הפסל היתה נמוכה. כמו כן, גם לאחר שפרסמה העירייה מכרז בעיתונות הארצית למכירת הפסל לא הוגשו כלל הצעות לרכישתו.
"החלטת העירייה להזיז את הפסל ממיקומו בכיכר התקבלה בסמכות, בסבירות ומשיקולים ענייניים ומקצועיים והוא הועבר לאתר אחסנה כשלב ביניים. לא היה על העירייה לקבל לשם כך את רשות התובע, ולא היה עימו שום הסכם המחייב זאת או מקנה לו זכות אחרת ביחס לפסל", קבע בית הדין בפסק הדין. עוד נקבע: "לו היה התובע מתנהל בדרך אחרת, יתכן שיכול היה למצוא פתרון אחר לפסל שחפץ ביקרו, ברם נסיונו להכתיב לעירייה כיצד לנהוג בפסל, שבוצע במסגרת עבודתו, הוא שתרם, לא מעט, להתארכות ההתדיינות ולהבאת הפסל למצב אליו הגיע, ברבות הימים. ללוא כן, היתה נחסכת עגמת נפש מכל המעורבים".
