"אני זוכרת שבימי ראשון היהודים הסתתרו בפחד, הגויים השיכורים היו מבצעים פוגרומים."
היום, יום שלישי, ימלאו ארבע שנים לפטירתו של "הנער מאושוויץ", יונה שליסר, שורד השואה אשר נפטר בעשרה בטבת, יום הקדיש הכללי.
ביום זה נהג יונה לקרא "קדיש" על הוריו איטה וישעיהו – חיים שעלו השמיימה דרך הכבשנים ועל אחיו יצחק ממנו נפרד לעולמים בצעדת המוות. רעייתו, מרים, שורדת השואה מרומניה שיתפה את תלמידות האולפנה בסיפור חייהם המרגש, סיפור של חורבן ותקומה.
כחלק ממיזם: "צועדים אל החיים" נפגשה שורדת השואה, מרים שליסר בת ה-88 מעפולה עם תלמידות אולפנת "צביה" בעפולה לקראת עשרה בטבת, יום הקדיש הכללי ויום הזיכרון לחללים שמקום קבורתם לא נודע.
מרים, אלמנת שורד השואה, "הנער מאושוויץ", יונה שליסר תעלה לקברו עם משפחתה בפעם הרביעית, ביום שלישי הקרוב, ותיזכר איך במשך שבעה עשורים קרא יונה "קדיש" על הוריו ואחיו שמקום קבורתם לא נודע.
סיפור הישרדותם של יונה ותבל"א מרים הונצח בספרי הילדים "אחי" ו"פפושה" אותם כתב המחנך, הסופר והפובליציסט, עמנואל בן סבו, מייסד ומוביל מיזם: "צועדים אל החיים".
מרים שיתפה את התלמידות וצוות ההוראה באולפנת צביה בסיפור חייהם המרתק, סיפור של גבורה, עוז ואמונה.
"היום אני בת שמונים ושמונה וכבר ארבע שנים ללא בעלי האהוב יונה שבאופן מפתיע נפטר ביום הקדיש הכללי, עשרה בטבת לפני ארבע שנים. השיחה מתקיימת ביום ראשון ואני זוכרת איך יום ראשון אצלנו בבית, כמו אצל כל היהודים היה יום של פחד וחרדה, משום שהגויים היו משתכרים בבתי המרזח ויוצאים לערוך פוגרומים ביהודים, הם לא נזקקו לשום סיבה. התרגשתי מאוד לפגוש את הבנות הנחמדות ולשתף אותם בסיפור חיי, בימים הקשים שעברו על משפחתי ועליי כילדה שהסתתרה במחבוא, חלמה על בובה, על משחקים שלא היו, שיתפתי את הבנות ברסיסים מזיכרונות החיים בימי השואה, בתמונה בה השכן, הקצין, שאבא תפר לו חליפה רק שבוע לפני, הסגיר אותנו, ואילץ את משפחתי לצאת ממקום המסתור ואז הנחית על אבא מכות עם קת הרובה שלו והותיר אותו מדמם, אמא חבשה את אדמה הפצוע ומיהרנו להצטרף לצעדת היהודים בדרך אל הלא נודע."
מרים שיתפה לסירוגין את סיפורה כילדה בשואת רומניה ואת קורותיו של יונה אישה בבירקנאו ובאושוויץ.
"אחיו של יונה יצחק היה חלש מאוד, באחת מצעדות המוות יונה ששקל רק שלושים ק"ג סחב את יצחק על גיוו, יצחק החליק במסע ומאז לא נודע מה עלה בגורלו, עד סוף ימיו יונה חיפש את יצחק אחיו, היה בטוח שהוא חי באיזשהו מקום בעולם, בגיל תשעים ואחת וחצי, נפטר יונה נושא על ליבו את הגעגוע והזיכרון של אחיו יצחק והוריו שעו השמיימה מארובות בירקנאו," משתפת מרים.
על המיזם: צועדים אל החיים – עמנואל בן סבו
עמנואל בן סבו, מחנך, משורר, סופר ופובליציסט, שקד במשך תקופה ארוכה על יסוד מיזם ראשוני וייחודי, "מצעד אל החיים". אשר יתרונותיו המשמעותיים באים לידי ביטוי באופנים החינוכיים, הערכיים והכלכליים.
אישי צבא לצד פוליטיקאים, בחורי ישיבות לצד תלמידי בתי הספר, ראשי רשויות לצד רבנים, ועמך ישראל, ואפילו חוקר השואה הבינלאומי בן ה-96 ברכו על היוזמה הייחודית וקראו להצטרף אליה.
זוהי יוזמה ראשונית מסוגה אותה אני פועל להוביל, בחרדת קודש, בענווה ובתפילה. כאלטרנטיבה משמעותית למצעד החיים המסורתי והמוכר.
פרופסור יהודה באואר, גדול חוקרי השואה בעולם כתב על היוזמה: "כמובן, כל יוזמה המעודדת את זיכרון השואה ברוכה," אך הדגיש כי מפאת גילו, 96, לא ישתתף במצעד אל החיים.
בעשור האחרון אני צועד אל החיים בפן האישי.
פגישותיי הארוכות והמשמעותיות עם שורדי השואה, אודים מוצלים מאש, תורגמו על ידי עד כה לשמונה ספרי ילדים מעצבי זהות, החושפים ברגישות את סיפורי השואה בהלימה לילדים.
במפגשים, ללא מתווכים, ללא חוצצים אני מתוודע אל עולמם המיוחד של השורדים, חלקם כאלו ששמרו סודם במשך עשרות בשנים וכעת החליטו לשתף את המשפחה ועם ישראל.
אני חש בהתעניינות הגוברת בקרב ילדים ובני נוער וחש בשליחות חשובה למען הדורות הבאים.
