אבי "היפה" זקוטו ז"ל (53) אהב את הכינרת מאוד ובילה עם משפחה וחברים, מספר פעמים בשנה ולכן ארגנה קרן זקוטו, אחותו, סוף שבוע לזכרו עם משפחה וחברים בחוף סוסיתא המועדף עליו. שם גם נטעו עץ תפוז סיני לזכרו.
"העץ הזה מסמל את אבי: צומח ויפה, שגם יצמיח פרי לנופשים בחוף, ויזכיר לכולם שכאן רוחו של אבי תישאר לנצח" אמרה קרן זקוטו והוסיפה:" אין מילים לתאר את תחושותיי מהסופ"ש בחוף, שהיה מלא ברגשות, בכי, צחוק, געגעוע, חוסר, אבל גם הרבה אושר. בצדק מילאה הכינרת אשמחה ת נפשו של אבי, כמו מהאנשים שליוו אותו בחייו. אני מודה לכל מי שהגיע. אבי בהחלט היה רוצה שנמשיך לחגוג , ונבלה בכינרת שאהב ולא נבכה את לכתו".
השבת השחורה, הייתה למעשה השבת הראשונה שבה בילה אבי זקוטו ז"ל בביתו החדש באופקים, לשם עבר עם משפחתו. בשעה 7:05 בבוקר, שמע אבי קולות ירי רבים, מאחר והיה חובש בהכשרתו, יצא החוצה לבדוק מה קורה ולסייע במידת הצורך. חוליית מחבלים שארבה מחוץ לביתו, ירו בו וקטעו את חייו.
הוא נולד באיסטנבול, טורקיה, בן בכור לרג'ין ושלמה, אח לדוד ולקרן. בגיל שנה ושמונה חודשים עלה לארץ עם משפחתו, ובמשך רוב חייו התגורר בבאר שבע. אדם נפלא ומיוחד, עמוד התווך והלב של המשפחה, איש משפחה בכל רמ"ח איבריו, שתמיד דאג ועשה הכול כדי לשמור על התא המשפחתי. מאז ומתמיד אהב את החיים, והיה בעל אנרגיה בלתי נגמרת וכריזמה מתפרצת.
יותר מכל, התגאה להיות "אבא של עדי וליעד-הראל".
אבי היה תולעת ספרים, ואהב לקיים מרתון סרטים ותחרויות משחקי קופסה עם ילדיו, וגם רקדן מצוין. אבל בעיקר אה לבלות ולנפוש בכינרת שהפכה לביתו השני והעניקה לו שלווה ושקט, מחיי היום-יום. בחוף סוסיתא, העביר עם המשפחה והחברים סופי שבוע וחגים.
אבי היפה עבד כמנהל סניף "שופרסל" באופקים במשך 3 שנים, אהב והתגאה בעבודתו, והעריך כל אחד מעובדיו, וכל אחד מלקוחותיו. תמיד הסתובב עם חיוך מאוזן לאוזן, דאג לעזור לכל אחד שרק ביקש, וידע למצוא פתרון יצירתי כדי לסייע. האמין שתמיד יש לאן להשתפר ולהתקדם, וידע כיצד לבקש בנימוס, בחיוך וברוח טובה – וכך הצליח לרתום ולגייס אחריו כל אחד ואחת. יהי זכרו ברוך.
