14 שנים לעקירה, גירוש, התנתקות מגוש קטיף, האירוע הטראומטי בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל, נערות ונערי הגרעין התורני-ציוני בגוש קטיף , חלקם לא נולדו ורובם היו רק בני שנה ומשהו. אלישמע סנדמן, רכז הנוער בגרעין יזם שיחות מיוחדות לרגל ציון 14 השנים שעברו והותירו חברה משוסעת, כואבת. "מטרות השיחות לבני הנוער הן שתיים: הזדהות וחיבורים" אומר סנדמן.
תוכנית ההתנתקות ויש המכנים אותה תוכנית הגירוש, העקירה, גרמה לשסע עמוק בין חלקי החברה הישראלית אשר דיממה אל מול תמונות החורבן וההרס. בגרעין התורני-ציוני בנוף הגליל בחר רכז הנוער, אלישמע סנמן, לקיים "שיחות כתומות" בשבוע בו חלה ההתנתקות.
"ההתנתקות מגוש קטיף היא נושא חי, לא משהו עלום ורחוק, רובם של בני הנוער בגרעין נולדו אמנם אחרי, אבל שמעו גם שמעו ממשפחה, חברים, על הימים הקשים ההם, אומר אלישמע סנדמן, ומוסיף: לכן בחרנו לעסוק בשבוע זה בדברים המחברים, המאחדים את החברה הישראלית במכנה המשותף הרחב, לזכור את החורבן, לתת מקום לגעגוע, לכאב, לתסכול, לשאלות אמוניות ולהבעת רגשות".
צחי וייס, מנהל הגרעין התורני-ציוני אמר: "סוגיית גוש קטיף היא סוגיה לאומית, לא מגזרית, ארץ ישראל שייך לכלל עם ישראל, ומאוד מרחיב את הלב לדעת שהנוער הנפלא שלנו כמו הוריו, בוחר בכלל ישראל. בהתערות בחברה, הזיכרון של אירוע קשה זה הוא חשוב, לא פחות מהכאב של המפונים, אך כעת זהו זמן איחוד, חיבור, לאחות את הקרעים והשסעים" אומר וייס.
