במלאת שנה לפטירת שורד השואה אהרון וייס, לשעבר גבאי בית הכנסת הגדול בעפולה, נערך טקס להסרת הלוט מעל קיר ההנצחה במקום. "מתפללי בית הכנסת הגדול בעפולה זוכרים באהבה ובגעגוע את הגבאים האהובים מילו-מלך אברמוביץ ואהרון וייס אשר כיהנו כארבעה עשורים בתפקיד חשוב זה", אמר שלמה קרייטנברג, גבאי בית הכנסת הגדול בעפולה.
בתום הטקס עלו בניו של אהרון, שורד השואה, לבית העלמין בעפולה לטקס האזכרה הראשון. עמנואל בן סבו, ידיד המשפחה ומי שכתב את ספר הילדים "אנדור" המספר לדור הצעיר את קורות חייו של הילד אהרון בשואה, אמר: "דמותו של אהרון, שורד השואה ו"סבא סוכריות" מאוד חסרה, דמות הוד ומופת שסימלה את הצניעות, הענווה, אהבת ה' ואהבת אדם".
יוסי, מוטי, ומשה וייס, שלושת ילדיו של אהרון וייס, שורד השואה, שהלך לעולמו לפני כשנה בדיוק, עמדו ליד המצבה, כואבים, דוממים, וזוכרים את אביהם הגדול ואת אימם האהובה, לאה, מזה שנה.
ביום רביעי השבוע הוסר בטקס צנוע הלוט מעל קיר זיכרון לפועלם הברוך של גבאי בית הכנסת הגדול, מלך-מילו אברמוביץ ואהרון וייס אשר הנהיגו ביד רמה את בית הכנסת "בית שלום" ע"ש הרה"ג פרץ ציוני זצ"ל, רבה של עפולה ל"ב שנים. את מיזם ההנצחה יזמו הגבאים הנוכחים, שלמה קרייטנברג, חיים ספקטור ויעקב יהודה שפריר. בטקס השתתפו בני משפחה וחברים.
באותו היום התקיימה האזכרה בבית העלמין בעפולה במלאת שנה לפטירתו של אהרון וייס, שורד השואה, אשר במשך תשעים שנה נצר את מוראות ימי הסופה והסער בליבו ולא שיתף אף אדם בעולם, ובערוב ימיו פתח את סגור ליבו, את מאגר דמעותיו, את הזיכרון והגעגוע, ושיתף את המחנך והסופר עמנואל בן סבו בקורותיו בימים האפלים ההם. מדובר בקשר אמיץ ומיוחד שהוליד את ספר הילדים המרגש – "אנדור".
סיפורו המרגש של אהרון הועלה על הכתב ופורסם בהוצאת ספרי האיכות "עכשיו אפשר" וזכה למהדורה שנייה בשל עוצמת הסיפור. בשבת האחרונה הניחו הגבאים ובני המשפחה על כסאו של אהרון בבית הכנסת סוכריות עבור עשרות הילדים, בדיוק כמו שסבא אהרון, "סבא סוכריות", נהג לעשות מדי ימי שישי ושבת.
"מתפללי בית הכנסת הגדול בעפולה זוכרים באהבה ובגעגוע את הגבאים האהובים מילו-מלך אברמוביץ, ואהרון וייס אשר כיהנו כארבעה עשורים בתפקיד חשוב זה, הם כל כך חסרים לנו, אנשים אשר רוח הייתה בהם, רוח נתינה, רוח הכבוד, רוח אהבת הזולת", אמר שלמה קרייטנברג, גבאי בית הכנסת.
