משבר הקורונה מסקנות עכשיו: עצמאות חקלאית צורך ביטחוני
מנשה (מנש') שלום. צילום פרטי

משבר הקורונה עדיין כאן וכנראה לא הולך להעלם מחיינו בתקופה הקרובה. אנו אחרי הסבב הראשון ובמהלכו של הסבב השני ואיש אינו יודע מתי יסתיים ומתי יתחילו הסבבים הנוספים. נראה כי הגיע הזמן להתחיל להסיק מסקנות ולהפיק לקחים כי משבר הקורונה הינו איום חדש על הכלכלה הישראלית ומערער יסודות שהיינו בטוחים בקיומם והם לא ניתנים לערעור. האם שנה אחורה מישהו יכול היה לתאר לעצמו את בהלת הקניות ואחסון המזון כפי שחווינו בימיו הראשונים של גל הקורונה?

המשבר ממחיש לכולנו בפעם המי יודע כמה, עד כמה חשובה החקלאות העצמאית הישראלית, כולנו מריעים לחקלאות  ולחקלאים הישראלים, מתרגשים לראות את החקלאים מספקים תוצרת איכותית, טרייה ומגוונת לתושבי המדינה, גם בימים מוטרפים ומורכבים "ימי הקורונה" יש מי שנותן בטחון תזונתי ובמהלך הקורונה זכתה החקלאות לעדנה מחודשת ובהכרה על קיומה, השאלה מה עושים עם התובנות הללו כעת?

לצערנו לא נראה באופק תכנון ממשלתי ממשי לטווח הארוך כזה שמגלם בתוכו ולוקח בחשבון את הגידול באוכלוסייה אל מול צמצום החקלאות.

האמת העצובה היא כי החקלאות הישראלית שרדה בזכותם של מעט "משוגעים לדבר", כל הנתונים מראים על הירידה בכמות החקלאים, הגזרות שהוטלו עליהם בשנים האחרונות בעליית מחירי המים, המאבקים להשיג ידיים עובדות, הצפת השווקים בייבוא והפיכת שטחים חקלאיים לשטחים עירוניים לצורך עיור מוגבר הם רק חלק קטן מהגזרות שספגו החקלאים בשנים האחרונות ורק במזל בזכותם של מעטים הרואים את העיסוק בחקלאות כערך נשארה כאן חקלאות המספקת את צרכי המשק שעמדה כפסע מסגירת נתיבי הים, האוויר והיבשה בפני סחורות בכלל וטריות בפרט.

עכשיו הגיע זמנן של המסקנות ואנו חייבים לקבוע הגדרות ברורות שלא יעמידו בספק את מידת המוכנות שלנו לקראת השלבים הבאים של הקורונה או מגפות אחרות.

מדינת ישראל חייבת לקבוע כמות מים מספקת לחקלאות – לא ניתן לשחק עם החקלאים ולשנות להם את ההקצאות כל שנה. אנו לא תלויים במי גשמים, יש כאן מספיק מקורות התפלה. חקלאי חייב לדעת כמה מים יש לו.

בואו נכיר בעובדות – ישראלים לא רוצים להיות פועלים. יש הרבה תוכניות והרבה תמריצים אבל אין באמת פועלים שזאת עבודתם היום מלבד העובדים הזרים. לכן חייבת המדינה לקבוע רף מסוים של עובדים שמגיעים לארץ לצרכי עבודה. אם תצליחו לשכנע ידיים ישראליות לעבוד בחקלאות נוכל בעתיד להוריד את המכסות אבל כיום כל חקלאי צריך לדעת כמה כוח אדם יש לו כמו כל עסק אחר.

המצב היום הוא כזה שעלויות אחזקת עובד זר רק עולות ועולות ומנגד ניצבת תחרות קשה מול יבוא – לחקלאי ישראלי אין שום סיכוי לנצח בתנאים הללו, והמפסידים בטווח הארוך יהיו כולנו.

עצירת הפקעות השטחים החקלאיים – משבר הבניה חייב הערכות מיוחדת אבל הפקעות שטחים חקלאיים נעשה לא פעם בלי תכנון מראש מבלי להבין משמעויות ומבלי שהשטחים שמופקעים באמת משמשים למגורים. המדינה חייבת לבחון את פריסתה הגיאוגרפית ולאפשר התרחבות של יישובים ולא על חשבון החקלאים.

ההשקעות וההון החוזר הנדרשים לחקלאי על מנת לעמוד בדרישות הרגולטוריות שמציבה המדינה לא מאפשרות למשקים לצמוח אלא להיות לכודים בתוך מעגל של הלוואות והחזרים, הרווחים אם ישנם יגיעו לאחר שנים ארוכות של עבודה מאומצת, רבים וטובים מאבדים את סבלנותם וסבילותם בדרך.

רשת ביטחון – כל יזם מקבל רשת ביטחון על מנת שיקים פרויקט לאומי. גם החקלאות היא פרויקט לאומי ויש להגן עליה ברשתות ביטחון. כיום חקלאים נשענים על רשתות בטחון שהם יוצרים לעצמם, ומי שאין לו תולה את נעלי העבודה ושובר את הראש איך בכלל להמשיך הלאה.

המדינה חייבת כצורך ביטחוני לקבוע ייעדי ותכנון ייצור מקומיים, כמות המיועדת לספק מזון לאוכלוסייה הישראלית בחרום בתקופה מוגדרת, כבר ברור שלא מדובר במותרות.

בעברה הרחוק השקיעה מדינת ישראל בהקמת תשתית של מחקר ופיתוח, עד היום נהנית החקלאות הישראלית בעולם ממעמד של חדשנית בתחום. עם השנים לצערנו מצטמצמת ההשקעה עד להיותה זניחה. על מנת  להמשיך ולהחזיק בתואר יש להשקיע בפיתוח הידע והמחקר וחשוב מכך, במניעת בריחת המוחות הצעירים המבריקים והיצירתיים החוצה.

חינוך הדור הצעיר לחשיבותה של החקלאות כערך לאומי כבר מזמן הפך להיסטוריה, והדור הצעיר אינו זוכה לחינוך חקלאי אפילו לא הדור שגדל באזורים חקלאיים, איזה מניע אנו נותנים לו היום כדי להמשיך להניע את גלגלי התבואה?

חקלאות לא מוקמת בין רגע, נטיעת מטע, בניית לול הקמת תשתית לגידול  בקר  חלב או דגים הם תהליכים הלוקחים שנים. נגיף הקורונה הוציא למדינת ישראל דגל אדום והציג בפניה עובדה – חייבים להיות ערוכים לימי מצור גם בשנת 2020.  מחובתנו לא להתעלם מהדגל האדום הזה, כי אם חלילה לא נשנה את המדיניות, בפעם הבאה עם צמצום החקלאות אנשים ימותו לצד הקורונה, גם מרעב.

כפי שכמות הטנקים והמטוסים לא נמדדים בתרומתם לכלכלת ישראל, עלינו לוודא כי החקלאים יכולים להתפרנס בכבוד ולקבל את המשאבים הדרושים להם על מנת לשמור על ביטחוננו, ברור היום יותר מתמיד לכל אזרח ישראלי כי על המדינה לוודא כי יש ייצור מספק של מזון  המאפשר לתושבי המדינה לספק את הצרכים הבסיסיים למשך תקופה.

מנשה (מנש') שלום

הכותב מנכ"ל צמח מפעלים אזורים ומשקי עמק הירדן

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here