פורצות תקרת הזכוכית במכללת נצרת עילית-יזרעאל: לובנה ואסראא, שתי הנשים היחידות בלימודי הנדסה אזרחית

"זה זמן הנשים לפרוץ גבולות ולהצטרף ללימודי הנדסה אזרחית"

לובנה שלאבנה מהכפר אכסל ואסראא אבו נאסר מנצרת הן שתי הסטודנטיות היחידות הלומדות בכיתת הנדסה אזרחית, הנדסת בניין במכללת נצרת עילית-יזרעאל, ומרגישות עם זה מצוין. לובנה ממשיכה סמסטר נוסף ללימודי מתכננת. "במכללה מצאנו עידוד גדול למען שוויון  הנשים במה שנחשב ל "מקצועות גבריים", אני מזמינה צעירות ונשים לא לחשוש, לא להסס, ללמוד הנדסת בניין והנדסה אזרחית, זה מקצוע מבוקש, מכובד ומתאים" אומרת לובנה . ואילו אסראא אבו נאסר  מתרגשת לקראת עבודתה כמנהלת ומתכננת בניין לצד בעלה עומאר. שתיהן מודות על חוויית הלמידה הייחודית, המכילה, המקצועית והמחבקת במכללה.

ראש מגמת הנדסה אזרחית אלבר עוויד מרוצה מאוד משתי הסטודנטיות הלומדות במגמת   הנדסה אזרחית, הנדסת בניין.   שתי הסטודנטיות הן הנשים היחידות בשנה ג . יש בהחלט משהו מיוחד בהחלטתן להשתלב, להוביל, ללמוד ולהתקדם על אף היותן במיעוט מגדרי.

לובנה שלאבנה, מורה במקצועה, מנהלת גן ילדים, נשואה לחמודי ,   אם לשני בנים, החליטה לעשות שינוי דרמטי בחייה המקצועיים, "כיף לי בגן עם הילדים אבל אני אישה שאוהבת אתגרים, מורכבויות, להתמודד, לא אוהבת שגרת חיים, והנדסת בניין, הנדסה אזרחית, מאוד קסם והתאים לי, אפילו שזה נשמע מקצוע גברי לחלוטין, נכנסתי למסלול הזה".

לובנה מגלה כי לא שיתפה אף אחד מבני משפחתה פרט לבעלה חמודי, בלימודיה במכללה. "לא ידעתי אם בכלל אצליח, לכן לא רציתי שאף אחד ידע,. באמת, בהתחלה היה מאוד מאוד קשה, מאתגר, אני בחורה עדינה מאוד וזה מקצוע גברי לחלוטין, ובכל זאת כשהייתה לי התלבטות אם להמשיך , אם אצליח הדילמה נפתרה  כשקיבלתי  מלגת הצטיינות ועידוד ממנכ"לית המכללה תרצה ריבק  , זה היה הרגע בו ידעתי שזה המקום שלי ואין התלבטות, זה היה רגע משמעותי שנתן לי דחיפה להמשך" אומרת לובנה.

לובנה מתארת את סדר יומה, מהשכמת הילדים, הכנתם ושליחתם לבית הספר, הליכתה לעבודה בגן, חזרה והכנת צהריים ושיעורי בית עם הילדים ועד להגעתה למכללה ללימודי ערב, "זה  לא קל אבל בהחלט מספק. נכון שזו הייתה כתת גברים ופרט לאסראא ולי כולם גברים, אבל לא נתתי לזה להפריע, תמיד הייתה תמיכה, עזרה, בזכות רכז המגמה אלבר עוויד הרגשתי שווה בין שווים, הייתי יותר משמחה אם את המגמה הזו היו ממלאות עוד ועוד בנות, כולן יכולות" אומרת לובנאה

ואילו החצי השני , חברתה של לובנה, אסראא אבו נאסר בת ה-21, דווקא חשה בפער שבין סטודנט גבר לסטודנטית אישה. "זה לא היה קל, אבל בסוף הסתדרתי,  הבסיס של הבנת החומר הלימודי,  אלו דברים שזרים לי ביום יום, לגברים היה הרבה יותר פשוט וקל, הם הבינו מייד על מה מדברים".

חלומה של אסראא, נשואה באושר לעמאר, מנהל קבוצת עובדי בניין, הוא לעבוד לצידו  בבניין כהנדסאית מנהלת ומתכננת. "אני רוצה ומייחלת שעוד ועוד בנות יבחרו ללמוד במקצוע הזה, זו חוויה מאתגרת ולא פשוטה, אבל בסוף היא מספקת, התעקשתי לא ללמוד כמו חברותיי סיעוד ואחיות, רציתי אתגר, משהו חדש".

לאסראא יש רק דברי הלל ושבח על הלימודים במכללה. "יש  במכללה צוות מקצועי, מרצים מעולים, ראש המגמה אלבר מצוין, תרצה, אתי וכל אנשי המנהלה עשו הכל כדי שנצליח, לא ויתרו עלינו, הצוות כאן קרוב מאוד לסטודנטים ואלו יתרונות ממשיים וחשובים. אני גאה להיות בוגרת המכללה בנצרת עילית-יזרעאל, והנדסאית בניין בגיל כל כך צעיר" . אמרה אסראא.