ואדים כנגד כל הסיכויים
שחרית וברוך וזאן מעפולה , מנהלי בית הילדים המיתולוגיים בעפולה אשר העמידו דורות של תלמידים הזוכרים אותם לטובה , התרגשו מאוד כאשר, בוגר הפנימייה , ואדים לוב , התייצב בביתם נרגש כמעט כמו ביום שהגיע לפנימייה והעניק להם את העותק הראשון מספר הילדים שכתב המחנך , המשורר הסופר והפובליציסט עמנואל בן סבו , בהשראת סיפורו האישי. המורכב והקשה. " זרעים של הצלחה" . שחרית שהייתה לואדים כאם בעקבות רצח אמו האהובה על ידי אביו, אמרה: " זהו השכר שלנו על שנות עמל במסירות ואהבת אין קץ" , ברוך שהיה כאביו אמר: "האמנו בואדים ידענו שהוא לא רק ישרוד את סערות החיים אלא גם יצליח בגדול". ואדים הביט בהתרגשות במי שהיו לו להורים בימים הקשים ואמר: " הכל היה בתחילה קשה , לאט לאט למדתי שמסכנות אינה תוכנית עבודה אצלי וניצחתי".
חיו של ואדים לוב יכולים להוות תסריט לסרט שובר קופות ,ילד קטן אשר יחד עם אחיו ואחותו היה עד לרצח אמו האהובה על ידי אביו בלטביה וחששה של הסבתא שמא יילקחו על ידי הרשויות לבתי יתומים בלטביה ,גרמו לה לאסוף אותם באישון ליל ולברוח לארץ זרה, ארץ שלא שמעו עליה , ארץ ישראל.
ואדים הגיע לפנימייה בעפולה , המקום שהיה לו לבית ראשון , חם ,אוהב ותומך , בית שהעניק לו תקווה, אופק ." הייתי נתון בסחרחורת רגשית אבדתי אימא ואבא , ברחתי ממדינה בה נולדתי , הגעתי לארץ חדשה , קשיי קליטה , פחד, דאגה , כאב שאי אפשר לתאר ואז הגעתי לפנימייה שהייתה עוגן יציב ראשון שלי . ברוך ושחרית לא עשו לי הנחות, לא ויתרו , הם העניקו לי את החינוך האמיתי הראשון לו זכיתי , בזכות האמון בי הוצאתי רישיון נהיגה, יש לי זכאות לבגרות ,התגייסתי לחטיבת כפיר כלוחם , אומר ואדים בהתרגשות.
ואדים חזר בתום השירות הצבאי לפנימייה כמחנך ומדריך קבוצת ילדים , לאחר מכן סיים לימודים אקדמאים במנהל עסקים וכלכלה , נשא לאהבת חיו טובי, אב לבת בכורה וכיום איש עסקים המייבא מחו"ל .
"ההחלטה להוציא לאור ספר העצמה מעורר השראה התבשל בי זמן רב, אומר ואדים ומוסיף: רציתי שילדים שנסיבות החיים המורכבות והמאתגרות הביאו אותם לפנימייה יראו בי מודל לחיקוי , תקווה ,שידעו שיש אופק להצלחה גם אם אתה כאוב, פצוע , מתייסר בפנים. "
ואדים החליט להעניק את העותק הראשון של הספר "זרעים של הצלחה" לשחרית וברוך וזאן. "זה היה מפגש מרגש , שחרית וברוך התרגשו מאוד כמוני , באתי רק להגיד מילה אחת: תודה" .
שחרית וברוך הנרגשים שמחו עם ואדים על הספר החדש , שיתפו אותו בתחושות שלהם , בגעגוע לילדים שהם היו להם לאם ואב, " כל ילד בפנימייה היה עולם ומלואו, כל ילד היה יקר לנו כילדנו , השתדלנו להעניק לילדים המדהימים יחס של חום , אהבה, הצבת גבולות, הכל בחרדת קודש של שליחותנו החינוכית". אומרים שחרית וברוך.