למה כל כך קשה לנו לסלוח – ואיך אפשר להתחיל?

סליחה נתפסת לעיתים כוויתור על הצדק או כהזמנה להחזיר לחיינו את מי שפגע בנו. ד"ר יצחק בן יאיר מאקדמית צפת מסביר מדוע דווקא הכעס עשוי להפוך למנגנון הגנה, למה לא צריך להתפייס כדי לסלוח, ואיך אפשר לעשות את הצעד הראשון בדרך לשחרור

למה אנחנו מתקשים כל כך לסלוח לאדם שפגע בנו? לדברי ד"ר יצחק בן יאיר, התשובה מתחילה דווקא בכעס. הכעס הוא לא רק רגש שלילי שאנו מבקשים להיפטר ממנו. הוא עשוי לשמש מנגנון הגנה: הוא אומר לנו שנעשה לנו עוול, שנחצה גבול ושאסור לנו לאפשר לדבר כזה לקרות שוב.

לכן, כאשר מבקשים מאדם "פשוט לסלוח", הוא עלול לחוש שמבקשים ממנו לוותר גם על ההגנה שלו – ואולי אפילו על הצדק. לעיתים הטינה הופכת ל"אנדרטה פנימית לעוול": כל עוד אני כועס, אני מרגיש שהפגיעה עדיין מקבלת את המקום הראוי לה.

הקושי גדל כאשר הפוגע הוא אדם שהיה משמעותי עבורנו. ככל שאהבנו, סמכנו או היינו תלויים בו יותר, כך הפגיעה מערערת לא רק את האמון באדם עצמו, אלא גם את הסיפור שסיפרנו לעצמנו על הקשר ועל עצמנו.

אבל האם צריך להתפייס כדי לסלוח? לא בהכרח.  בן יאיר מבחין בין סליחה לבין פיוס. סליחה היא תהליך פנימי שיכול להתרחש גם כאשר הפוגע אינו מתנצל, אינו לוקח אחריות או אינו נמצא עוד בחיינו. פיוס, לעומת זאת, דורש בדרך כלל שני אנשים, הכרה בפגיעה, אחריות, שינוי ובנייה מחודשת של אמון.

מכאן נובעת הבחנה חשובה: אפשר לסלוח ולהציב גבול. אפשר לסלוח ולא לחזור לקשר. אפשר להשתחרר מן השנאה ועדיין לדרוש צדק.  סליחה אינה מתן לגיטימציה לפגיעה, ובוודאי שאינה מחייבת את הנפגע להעמיד את עצמו שוב בסכנה.

אז איך מתחילים? בן יאיר מציע לא להתחיל דווקא באמירה "אני סולח". הצעד הראשון יכול להיות פשוט יותר: להחליט שלא להוסיף פגיעה למעגל – לא לנקום, לא להשפיל ולא להעביר את הכאב הלאה. אחר כך אפשר לזהות את הפצע: מי פגע בי? מה בדיוק קרה? מה איבדתי? וכיצד הפגיעה ממשיכה להשפיע עליי היום?

גם אין צורך להתחיל מהפגיעה הגדולה ביותר. כמו באימון גופני, אפשר להתחיל מפגיעות קטנות ולפתח בהדרגה את "שריר הסליחה". והחשוב מכל: אין חובה לסלוח עכשיו. " הייתי רוצה שנפסיק לשאול נפגעים 'למה אתה לא סולח?' ונתחיל לשאול 'מה אתה צריך כדי להרגיש שוב בטוח וחופשי?'", אומר בן יאיר.

כי בסופו של דבר, הסליחה אינה מתנה שאנו נותנים לפוגע. אנחנו רשאים לסלוח מפני שאנחנו ראויים לחיים שאינם מנוהלים על ידי הפגיעה.

הדברים יוצגו במסגרת הכנס הבינלאומי "אדוות הסליחה" שייערך באקדמית צפת ב־7 בספטמבר ויעסוק בסליחה בהיבטים טיפוליים, חינוכיים וחברתיים.

לתוכנית הכנס ולרישום באתר "פרויקט הסליחה הישראלי":

https://www.theisraeliforgivenessproject.com/forgiveness