בני דוידזון היה בן 13 כשמטוס הנוסעים "אייר פראנס" נחטף ע"י מחבלים והוא נלקח כבן ערובה עם הנוסעים לאנטבה.
בתו מאיה, חניכה במכינה הקדם צבאית "תבור" בנצרת עילית, הזמינה את אביה לשתף את חבריה בימי הדאגה והחרדה, כשמדינה שלמה עקבה בדאגה אחר החטופים. "גם כשקשה, מפחיד ונראה שהכל אבוד, כששומרים על השגרה זה מייצר ביטחון וסדר שמאפשר לנו להמשיך לחיות" אמר בני לחניכי "תבור", 43 שנים אחרי החטיפה והחילוץ ההירואי.
זה היה מפגש מרגש, מפגש של מורשת קרב ובעיקר מעורר השראה, על מנהיגות, חשיבות השגרה, אמנוה וכוח רצון. בני דוידזון היה נער בן 13 כשמטוס הנוסעים "אייר פראנס" נחטף על ידי מחבלים והונחת באנטבה שבאוגנדה. בני, אביה של מאיה, חניכה במכינה הקדם צבאית "תבור" בנצרת עילית, הגיע למכינה ושיתף את חניכות וחניכי המכינה, חבריה של בתו, בתובנות מרגעי האימה והדאגה מנקודת מבטו כילד. בני בעיקר דיבר על ההתמודדות במצב קיצון, האחריות שלא לאבד עשתונות ושמירה על אופטימיות.
"גם כשקשה, מפחיד ונראה שהכל אבוד, כששומרים על השגרה זה מייצר ביטחון וסדר שמחזיק אותנו באותם רגעים ומאפשר להמשיך לחיות, אמר בני דוידזון לחניכי "תבור" והוסיף: את המסר הזה חשוב לי להעביר הלאה" אמר.
בני, שכאמור בעת החטיפה היה בן 13 בלבד, ויצא לטיול בר מצווה לארה"ב עם משפחתו, לא ישכח לעולם את הסלקציה שנעשתה בין היהודים לאחרים באולם, ההפרדה הייתה קשה לו ונצרבה בזכרונו.