נאיל זועבי, מנהל בית ספר, דמות חינוכית מוערכת ובעיקר אוהב אדם ואיש של שלום, לא יכול היה לעמוד מנגד ולחגוג עם משפחתו בכפר נין את חג הקורבן בשמחה ובאושר, בבוקר החג בירך את משפחתו ומיהר לנסוע ליישוב עופרה לחזק את בני משפחת שורק, אשר בנם דביר נרצח על ידי בני עוולה בדרכו לישיבה. "הלב אינו יכול להכיל רוע מכל סוג ועל אחת כמה וכמה רוע מזוקק כזה, רוע שכולו שנאת אדם. עמדתי מול ההורים, האחים, מול הסבא והסבתא של דביר, הבטתי בהם, חיבקתי וחיזקתי אותם, אחים אנחנו" אומר נאיל.
נאיל זועבי מהכפר נין בגליל התחתון הוא דמות מופת, אדם משכמו ומעלה, מחנך בחסד המנהל זה 15 שנים את בית הספר היסודי באהבה, מסירות אין קץ ואמונה ,הכל מתחיל בחינוך נאיל יודע.
זועבי, איש של אנשים, אוהב אדם ושוחר שלום, לא רק במילים אלא בעיקר במעשים, לא יכול היה לעמוד מנגד אל מול הרצח המזוויע של החייל, בן הישיבה, דביר יהודה שורק ז"ל.
"בבוקר חג הקורבן לא יכולתי להחריש, להבליג ולחגוג כאילו לא ארע דבר, כאילו לא נטלו באכזריות חייו של אדם צעיר, בן ישיבה שארבו לא ורצחו אותו בדם קר, אומר נאיל ומוסיף: אמרתי לאשתי היקרה 'אתם תחגגו בלעדיי היום, אני חש חובה מוסרית, אנושית לנסוע לעופרה, לחבק, לחזק ולנחם את משפחתו של דביר ז"ל, לשבת מולם ואיתם, להחזיק לאבא את היד ולחפש מילות חיזוק וחיבור'. וכך אכן עשיתי". אומר נאיל.
כתבנו מציין כי נאיל נסע לעופרה, בליבו קינן חשש מסוים שמא מישהו יפגע בו בשל מוצאו הערבי-מוסלמי, אך נאיל המאמין ברוח האדם, במוסר, הכריע ושם פעמיו לעופרה, נחוש להשתתף בכאבה ויגונה של המשפחה. "אנחנו יהודים וערבים, אחים אנחנו, כל חיי גדלתי והתחנכתי שיש לכבד את מוסדות המדינה, אין לי דגל אחר פרט לדגל ישראל ואני מאמין ברוח האדם, במצפון האנושי, בקיום משותף מתוך כבוד והערכה". אומר נאיל זועבי.
