לפני 32 שנים, בערב יום השואה, בלב עפולה, נפלה מיה אלהרר הגיבורה בפיגוע מכונית התופת. השנה, מלאו חמישים שנה להולדתה, הסופר, המחנך הפובליציסט וידיד המשפחה, עמנואל בן סבו, כתב את ספר הילדים המרגש והייחודי על התלתלים והלב של מיה.
אמא יפה, "מיה הייתה עולם ומלואו של נדיבות, חמלה, אהבה, נתינה, טוב, המון טוב, הזמן אינו מרפא, הכאב עצום כאילו מיה שלנו עוד רגע תחזור עם חיוכה הגדול, עיניה היפות ותלתלי האהבה שלה."
בים הזיכרון לחללי מערכות ישראל השיאה יפה את משואת הזיכרון בשם המשפחות השכולות של חללי מערכות ישראל
בימים אלה יצא לאור ספר ילדים מיוחד ומרגש, ספר שכולו אורות של אהבה "התלתלים של מיה", המאיר את חייה המלאים של מיה שנפלה בפיגוע החמאס הראשון שהתקיים בלב עפולה, בערב יום השואה.
לו הייתה מיה עמנו היום, הייתה מציינת עם משפחתה, עם אוהביה וחבריה את יום הולדתה החמישים, שנת היובל.
אי אפשר לחוש את פעימות הלב המיוחד של מיה מבלי להתוודע לאישיותה הקורנת והמיוחדת של הצעירה שידעה לעשות טוב ועוד יותר טוב ותמיד רק טוב.
בכ"ה בניסן תשנ"ד, בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה נרצחה מיה אלהרר עם חברותיה לספסל הלימודים, מרב בן משה, ורד מרדכי ועוד חמישה חללים בפיגוע התופת הראשון של ארגון החמאס.
מיה נרצחה בעת שהמתינה לאוטובוס שישיב אותה לביתה, כאשר מחבל החמאס נהג במכונית התופת אותה הפעיל בסמוך לאוטובוס קו 348 והוביל למותם של שמונה בני אדם.
הזעזוע היה גדול, מועד הרצח היה סמלי, משפחת אלהרר, יפה מישל והאחים איתן וריקי הצטרפו למשפחת השכול.
רוח הגבורה שפיעמה במיה הצעירה באה לידי ביטוי במעשה הקרבה ביום המר והנמהר, כאשר מיה הצילה בגופה ממש, תלמידה צעירה מבית הספר כשזיהתה את רכב התופת ולא ידעה כי חייה פתע יבואו לסופם.
מיה סברה כי מדובר בנהג הנוהג בחוסר אחריות, חששה שמא יפגע בנערה, מיה מיהרה אליה והזהירה אותה, "מכונית מאבדת שליטה", גוננה עליה בגופה ואז נשמע פיצוץ המוות הנורא.
על מעשה גבורה הרואי זה זכתה מיה, לאחר נופלה, באות מיוחד, "אות גיבורים".
נשיא המדינה, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, צמרת המדינה הצדיעה למיה על עוז רוחה.
מיה היתה שלמות של טוב, של נתינה וחסד, של התנדבות, לצד לימודיה בתיכון והישגיה המרשימים כולל זכיה במקום השלישי בחידון ארצי לציון 500 שנים לגרוש ספרד.
מיה התנדבה באופן קבוע במשמר האזרחי היתה הרוח המובילה והטובה של ההתנדבות בתחומי חיים שונים, מיה התחברה עם נערות חסרות עורף משפחתי שלמדו בפנימייה וסייעה בהתפתחותן, דאגה למזון לקשישים עריריים, התנדבה בסניף למען ילדים בעלי צרכים מיוחדים, תמיד בנתינה, תמיד מכל הלב.
משפחתה של מיה התמודדה שנים ארוכות עם השבר הנורא עם החסר הבולט בהעדרה של מיה שעד היום הנה נוכחת נפקדת במשפחתה האוהבת.
למיה היו קשרים מיוחדים עם אחיה איתן ואחותה ריקי שהיו בבת עיניה, חבריה האהובים והאוהבים, חסרונה נצרב בליבם עדי-עד.
מיה הונצחה באנדרטאות זיכרון וגבורה בעירה עפולה, זכתה לתעודת "מות גיבורים" מידי שר הפנים ומפקד משמר האזרחי, מיה נמנית על חללי מערכות ישראל.
בני משפחתה בחרו בחיים למרות התוגה והצער שאפפה את חייהם מאז לכתה של מיה, הם התגייסו ונרתמו לפעילות הנצחה מכוונות כדי שהרוח הטובה, הרוח הגדולה, הרוח של מיה תמשיך לנשב בעוז ובהדר.
הספר "התלתלים של מיה" הוא הצצה לנבכי נשמתה ושבילי חייה הקצרים אך המלאים של הילדה שלא ידעה לקחת, שאהבה רק לתת.
הסופר עמנואל בן סבו, אשר ליווה את ההורים האהובים, יפה ומישל מאז האובדן העצום, מוסיף, "מיה הייתה עולם שלם, עולם של טוב ונתינה, עולם שכולו חמלה ואהבה. יפה ומישל כמו האחים האהובים איתן וריקי, חיים את מיה בכל יום , הרוח המיוחדת, הרוח הגדולה של מיה מנשבת גם היום, 32 שנים אחרי נפילתה.
הספר "התלתלים של מיה", נכתב באהבה ובהכרה עצומה, לדור שלא ידע ולא הכיר את מיה, סיפור על הלב, על התלתלים, על מיה."
הספר "התלתלים של מיה" יצא בהוצאת ספרי האיכות "עכשיו אפשר" ונמצא בחניות הספרים המובחרות.
