רבה הראשי של העיר עפולה, הרב שמואל דוד, פרסם את דעתם ההלכתית של גדולי הרבנים על חשיבות יום שחרור ירושלים וראייתו בעין ההלכה.
תחת הכותרת: "מה כתבו גדולי הרבנים על יום ירושלים " פרסם רבה הראשי של עפולה, הרב שמואל דוד, לקט דברי הלכה של גדולי ישראל בהתייחסם ליום שחרור ירושלים.
הרב שמואל דוד, מהרבנים הציונים המובילים בישראל, לוחם בצבא ובשירות מילואים בעבר , הרואה במדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתינו ובשירות בצבא זכות מוחלטת כתב כי יום שחרור ירושלים הינו יום שמחה לישראל ועל כן יש לציינו בבגדי מועד וחג, בתפילות הודייה ובקריאת ההלל. הרב שמואל דוד ציטט את גדולי ישראל ובהם הרב אליהו כי טוב (מחבר ספר התודעה) שכתב:
"כח באייר, יום בו הובסו כל צבאות ערב שבאו להשמיד, להרוג ולאבד את כל זרע ישראל בארץ ישראל… חזרה גזלה לבעליה – זו ירושלים עיר הקודש… ונפתחו לרווחה כל המקומות הקדושים לישראל .
צילום: טליה אבי נכדו
שני ימים קודם לכן, ביום כו באייר, עמדו כל צבאות מצרים כמאה רבוא בדרומה של ארץ ישראל, ועמדו כל צבאות עבר הירדן על אדמת ארץ ישראל במזרחה ובדרומה ובירושלים, וצבאות סוריה בצפונה. גם עירק היא בבל נלוותה עמהם… וביד כולם כלי משחית כחול הים לרוב… ויצעקו כולם קול אחד באזני כל העולם: כלה אנו עושים בישראל…לים נדחפם ושם נטביעם.
ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם… וחביב הוא יום כח באייר ביותר, אף על פי שעדיין המלחמה לא פסקה עוד, שבאותו יום חזרה ירושלים להיות עיר אחת שלמה ונתונה ביד ישראל…
אמרו חכמים: מפני מה נענש חזקיהו מלך יהודה? שלא אמר שירה על מפלתו של סנחריב. כמה חייבים אנו לומר שירה על מפלתם של כל אויבינו יחד, שבקשו לעקור את הכל, וברוב חסדי ה' עלינו יצאנו חיים, וארצנו שלמה יותר משהיתה קודם".
הרב שמואל דוד מצטט אף את הראשון לציון, הרב יצחק ניסים:
"היום שבו עלו צבאות ישראל לחומת ירושלים, הקיפוה וכבשוה, לא היה גדול כמותו למן חורבן הבית… אשרי הדור אשר זכה למה שלא זכו בו כל הדורות… העם הקטן אשר לא היו מדינות בעוזריו – הוא לבדו הדף אויביו מסביב והדבירם תחתיו… היש פה אשר הוא מלא שירה כים, ושפתים אשר הם רינה כהמון גליו, היכולים להודות ולהלל לה' על כל הניסים והנפלאות שהראנו, ועל התשועה שהביא על
עמו בידי צבאות ישראל?!"
"על נס שנעשה בגלוי לכלל ישראל, מחויבים אנו לברך, ונס שחרור ירושלים גדול לכלל. לכן אנו שמחים במיוחד עליו, וחוגגים אותו ומשבחים ומפארים לא-להינו על הניסים והנפלאות שעשה עמנו יותר מכל דבר אחר. לפיכך מצוה להרבות בו השמחה, ולחוג אותו בהלל ובהודיה".
"נשתנו למעננו מערכות הטבע, זכינו לדברים שאין דעת אנוש מסוגלת לכלכלם. כלום חלילה נקבל כל אלה, ונבעט בהם"?
כמו כן מובאים דברי הרב הראשי לישראל, הרב אונטרמן שכתב :
"החיוב של פרסומי ניסא… על ידי עזרתו יתברך יצאנו ממוות לחיים ומאפלה לאור גדול, עושה את אמירת ההלל ביום ניצחון ישראל ושחרור ירושלים – לדין דאורייתא גמור, ואפשר לומר הלל כדין בברכה.
ברוך הוא ומבורך שמו אשר בחסדו הגדול זיכה אותנו לראות נסים גלויים בניצחון המזהיר שהנחיל לבנינו בצה"ל… הניצחון המופלא במלחמה עולה בגדולתו על כל מה שהתרחש בימי החשמונאים. את כ באייר יש לקבוע חג לדורות…
לשם כך קבענו (הרבנות הראשית לישראל) ביום כח באייר, יום שחרור ירושלים, לסדר תפילות הודיה בכל קהילות ישראל, ולומר הלל שלם בברכה לפניה ולאחריה".
וכן דברי הרב הראשי של צה"ל האלוף במיל , הרב הראשי לישראל, הרב שלמה גורן:
"במלחמת ששת הימים, כאשר ראינו עין בעין את ניסי ה' ונפלאותיו, כאשר שחררונו את עיר הא-להים ומקום מקדשנו ותפארתנו, החלה נבואתו של יחזקאל להתגשם, בהתקדש שם שמים ושם ישראל לעיני עמים רבים".
"סדר התפילות מושתת על תקנות הרבנות הראשית … הרואה במדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו… ולכן יש לברך בחגים אלה שהחיינו כמו ביום טוב, ולגמור בימים טובים אלו בה' באייר ובכח בו הלל שלם בשם ומלכות".
עוד הביא הרב שמואל דוד מדהרי הרב הראשי לישראל, הרב אברהם כהנא שפירא,
הרב חיים דוד הלוי, הרב הראשי לתל אביב, מחבר הקצור שולחן ערוך, וכן הרב דוד שלוש – הרב הראשי לנתניה , הרב שלום יצחק הלוי – ראש רבני תימן בארץ ישראל, הרב יצחק אבוחצירא – הרב הראשי לרמלה- לוד שקבע כי:
"אין יום גדול בעולם כמו יום זה".
