מקום העבודה הוא זירת מפגש ייחודית, בה מתקיימות אינטראקציות רבות בין עובדים, מנהלים ולקוחות. לצערנו, לא פעם מתגלגלות אינטראקציות אלו להוצאת דברי לשון הרע, הפוגעים קשות בשמו הטוב של אדם וביכולתו לעבוד ולפרנס את עצמו.
במאמר זה נדון בהרחבה בנושא תביעות לשון הרע במקום העבודה, תוך התמקדות בסמכות הייחודית של בית הדין לעבודה, ניתוח יסודי של התגבשות עילת תביעה, דוגמאות רלוונטיות, זכויות עובדים ומעסיקים, והסכנות הכרוכות בפגיעה בשמו הטוב של אדם במסגרת עבודתו. להרחבה בנושא קראו את המאמר בנושא – תביעה על הוצאת לשון הרע .
סמכות בית הדין לעבודה:
סעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, מקנה לבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון בתביעות לשון הרע המוגשות על ידי עובד כנגד מעסיקו או עובד אחר, כאשר העילה נוגעת ליחסי עבודה.
הסיבה לכך נעוצה במערכת היחסים המיוחדת הקיימת במקום העבודה, המחייבת איזון עדין בין זכויות וחובות של עובדים ומעסיקים. המחוקק קבע כי, לבית הדין לעבודה המומחיות לדון בצורה הטובה ביותר בסוגיות אלו תוך התחשבות בנסיבות הייחודיות של יחסי העבודה וזו הסיבה שתביעות לשון הרע שעוסקות בלשון הרע שהוצאה במקום העבודה יידונו ברוב המקרים בבתי-הדין האזוריים לעבודה ולא בבתי-משפט השלום הרגילים.
התגבשות עילת תביעה:
על מנת שתביעת לשון הרע תתקבל, יש להוכיח כי התקיימו התנאים המפורטים בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. תנאים אלו כוללים:
- פרסום: הדברים הפוגעניים פורסמו לצד שלישי. פרסום יכול להתבצע בעל פה, בכתב, באמצעות תמונות, סרטונים או בכל דרך אחרת.
- התייחסות לאדם: הדברים הפוגעניים התייחסו לאדם ספציפי וניתן לזהות אותו מתוך הפרסום.
- פגיעה בשם הטוב: הדברים הפוגעניים גרמו לפגיעה בשמו הטוב של האדם, כגון: השפלה, בוז, לעג, פגיעה במשרה, בעסק, במקצוע או במשלח יד.
חשוב לציין, לא כל אמירה פוגענית תיחשב ללשון הרע. בית המשפט יבחן את כל הנסיבות, לרבות כוונת המפרסם, אופי היחסים בין הצדדים, חומרת הפגיעה והקשר שבו פורסמו הדברים. למידע נוסף קראו את המאמר בנושא – הוצאת לשון הרע .
דוגמאות למקרים שיכולים לעלות כדי לשון הרע בעבודה:
- פרסום דברי גנאי על עובד בפני עובדים אחרים, לקוחות או ספקים.
- פרסום דברי גנאי של העובד על המעסיק או על מנהלו.
- כתיבת מכתב פיטורים המכיל דברי גנאי על עובד והפצתו.
- פרסום הודעה לעיתונות המכילה דברי גנאי על עובד.
- שיתוף מידע שלילי על עובד ברשתות חברתיות.
- מסירת מידע שלילי על עובד לצדדים שלישיים וביניהם מעסיקים פוטנציאליים.
- הטרדה מינית במקום העבודה.
מי רשאי לתבוע?
לפי חוק איסור לשון הרע, הן עובדים והן מעסיקים רשאים להגיש תביעה בגין לשון הרע.
עובד עשוי לתבוע מעסיק שהוציא דברי לשון הרע כנגדו, כפי שהוזכר לעיל. מעסיק, לעומת זאת, עשוי לתבוע עובד שהוציא דברי לשון הרע כנגדו, תוך פגיעה בשמו הטוב, במוניטין שלו או בעסקו.
חובת המעסיק:
חשוב לציין כי למעסיק יש חובה ליצור סביבת עבודה בטוחה ומכבדת לכל העובדים. משמעות הדבר היא שעליו לנקוט בצעדים למניעת הטרדה, התנכלות והוצאת דברי לשון הרע במקום העבודה.
מעסיק שלא עושה זאת עלול להיחשב אחראי לנזק שנגרם לעובד כתוצאה מהתנהגותם של עובדים אחרים.
סכנות פגיעה בשם הטוב:
פגיעה בשם הטוב במקום העבודה עלולה להוביל להשלכות קשות עבור העובד, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. פגיעה כזו עלולה לגרום ל:
- פגיעה במוניטין ובתדמית.
- קושי במציאת עבודה חדשה.
- פגיעה ביכולת לקדם את הקריירה.
- פגיעה בקשרי העסק עם לקוחות קיימים.
- פגיעה בבריאות הנפש, כגון חרדה, דיכאון ואף פוסט טראומה.
לסיכום:
לשון הרע במקום העבודה היא תופעה חמורה שיש להתייחס אליה בזהירות רבה. הן עובדים והן מעסיקים צריכים להיות מודעים לזכויותיהם וחובותיהם בנושא זה, ולנקוט בצעדים למניעת פגיעה בשמו הטוב של אדם.
במקרים בהם אכן התרחשה פגיעה כזו, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מקצועי בהקדם האפשרי על מנת למצות את זכויותיכם ולשקול את האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותכם.
חשוב לציין:
המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מחליף ייעוץ משפטי מקצועי
