מימין- רן גוראון מנכ"ל חברת פלאפון, YES ובזק בינלאומי ואילון גדיאל יו"ר קרן המלגות ע"ש יאיר גוראון ז"ל\ צילום - מו"פ ערבה תיכונה

בטקס חגיגי במרכז ווידור, תחנת "יאיר" מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר

יום חמישי, 4 בפברואר 2021

הטקס יתקיים באוויר הפתוח ולפי כללי התו הסגול וכפוף לשינויים בהתאם להנחיות המעודכנות.

 

רן גוראון, מנכ"ל חברת פלפון, YES ובזק בינלאומי, יעניק מלגות ע"ש אביו יאיר גוראון ז"ל, מייסד תחנת המחקר "יאיר", מו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית-תמר.

הקרן תעניק השנה מלגות בהיקף של כ- 70,000 שקלים, לסטודנטים לתואר שני או שלישי ולתלמידת בית ספר, שמחקרם עוסק באזור הערבה בתחומי חקלאות, החי והצומח, מים, איכות הסביבה, ביוטכנולוגיה ועוד. קרן המלגות נוסדה על ידי משפחת גוראון ותרומות מגופים וחברות, בהן: מועצה אזורית הערבה התיכונה, זרעים גדרה, ירוק 2000 ועוד. במהלך 11 שנות פעילותה גייסה כבר הקרן תרומות בכמיליון שקלים למלגות.

 

רן גוראון, מייסד קרן המלגות ע"ש אביו יאיר גוראון ז"ל אומר: "המלגות תחולקנה זו השנה ה- 11, במטרה לעודד מחקר ופיתוח בתחומי חקלאות, מים וקרקע באזור הערבה. אנו גאים לראות את המשך מפעל חייו של אבא ז"ל המשתקף בפני הדור הצעיר העמל על מחקר ופיתוח כלים יישומיים לחקלאות משוכללת ומתקדמת באזור הערבה ואנו מקווים, כי המלגות ימשיכו לסייע לפרוץ דרך ולהביא בשורה בתחום".

 

אילון גדיאל, מנהל מו"פ ערבה תיכונה וצפונית, תושב עין יהב ויו"ר קרן המלגות על שם יאיר גוראון ז"ל אומר, כי קיימת חשיבות רבה לעידוד ותמיכה בדור הצעיר המעוניין לקדם ולפתח את החקלאות ואת מכלול הידע היישומי הקיים בערבה: "החקלאות בערבה עוברת תמורות רבות בשנים האחרונות ומסתמכת על חדשנות, מחקר ופיתוח כדי לשפר ביצועים ולהישאר רלוונטית בכל עת. חשוב לדרבן ולסייע לדור הצעיר

העוסק בתחומי חקר מדעי החיים והצומח, המספקים לחקלאי הערבה אפשרויות נוספות ליצירת חקלאות חדשנית ומתקדמת".

 

השנה יוענקו המלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים ותלמידים מצטיינים מתחומי החקלאות והסביבה:

 

דפנה אוני, מתל-אביב, סטודנטית לתואר PhD בפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית, ירושלים, החוקרת את עצי השיטה בערבה, כמודל של צריכה ותחלופה של מים, פחמן וחלבון בסביבות מדבר קיצון. דפנה חוקרת כיצד עצי השיטה מסוגלים לחיות בתנאים קשים של חום ויובש, שעצים אחרים לא מצליחים לחיות בהם. כמו כן, גילתה דפנה שעצי השיטה משגשגים דווקא בקיץ, כשלא מצפים לפריחה ופעילות הפוטוסינתזה שלהם בשיאה בצהרי היום. בנוסף, חוקרת דפנה את הסימביוזה בין עצי השיטה לקרקע וגילתה שהעצים מווסתים את הסימביוזה עם החיידקים. המחקר של דפנה מניב ידע חשוב על קיימות ( (Sustainabilityשל עצים בתנאי מדבר.

רז דניאלי, מקיבוץ יטבתה, סטודנט לתואר PhD  בפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית ירושלים ובמכון וולקני, מיישם שיטות מחקר חדשניות של עריכה גנומית בגידולים חקלאיים בתחום של טעם ויבול של תפוחי אדמה. רז עורך גנומים ולדבריו זה ההייטק של המחקר כיום, כיוון שניתן לפתור בעיות, שלא ניתן היה לפתור בעבר, למשל אחסון תפוח אדמה במקרר מעלה סוכרים וחומרים מסרטנים ובעזרת טכנולוגיה גנומית, אפשר לאחסן במקרר מבלי שיעלו המרכיבים הרעלניים הגורמים לסרטן. במחקר זה, רז יוצר מידע בסיסי, ליצירת מוצרים חקלאיים מסחריים, שאינם טרנסגניים ובכך יעזור לקידום החקלאות בזמנים חשובים של אבטחת מזון.

 

יאיר גוראון ז"ל
צילום – מו"פ ערבה תיכונה

אביה סלונר, מהישוב סיתריה, סטודנט במסלול הישיר לתואר PhD בפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית ירושלים ובמכון וולקני, החוקר את ההשפעה של הזנה מינרלית על תכולת החומרים (מטבוליטים) בקנביס רפואי. במחקר זה מזינים את הצמח ומעודדים אותו לייצר פחות או יותר מרכיבים, על מנת לאבחן את התגובות של הצמח. במהלך המחקר התגלתה מידת ואופי ההשפעה של הדישון על הקנאביס ועל מרכיביו.  תוצאות המחקר אפליקטיביות, כך שניתן ליישם אותן גם על צמחים אחרים. המחקר של אביה יאפשר לפתח פרוטוקולים שונים לגידול קנביס בהתאם להגדרת המצבים הרפואיים המהווים יעד לטיפול בקנביס.

טוביה סטרייקר, מהישוב ספיר בערבה, סטודנט לתואר שני במדעים ((MSc במכון וולקני ובאוניברסיטת Wageningen בהולנד, הגיע לפני שש שנים לארץ ועובד במו"פ חממת הערבה התיכונה והצפונית. טוביה חוקר את הסמנים הגנטיים והפיזיולוגיים הקשורים בעמידות של זני פלפל לנזקי קרה ורוצה לפתח זן פלפל חדש ופחות רגיש לנזקי קור, שיעזור לחקלאים באזור. במחקרו בחן 16 זני פלפל, כדי לבחון את מידת רגישותם וגילה שפלפלים אנטי אוקסידנטים יותר עמידים ופחות רגישים וכך החקלאי המגדל יכול לטפח זן פחות רגיש למחלות. המחקר של טוביה חשוב מאד להמשך הקיימות של גידול הפלפל בערבה.

רעות לזר, מהיישוב צופר בערבה התיכונה, סטודנטית לתואר שני במדעים ((MSc  בפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית ירושלים ובמכון וולקני, חוקרת את מנגנון ההדבקה של עצי תמרים, ע"י הפטרייה אספרגילוס הגורמת למחלת הפייחת בפירות התמר המודבקים. רעות גדלה בבית של מגדלי תמרים וראתה עד כמה מחלת הפייחת הגורמת לעובש שחור בחלק הפנימי של התמר, מטרידה את מגדלי התמרים בכל העולם. המחקר של רעות מתמקד במציאת פתרונות ידידותיים לסביבה שידבירו את הפטרייה המזיקה, שגם אם נמצא תמר אחד נגוע, כל המשטח נפסל. הצרכנים לא מכירים את התופעה, כיוון שמגדלי התמרים ממיינים בקפידה את התוצרת. המחקר של רעות יקדם את פיענוח בעיה חמורה זו ויתרום למציאת חומרים ולפיתוח פרוטוקול להדברת הפטרייה.

Peter Kibui, סטודנט מקניה, לומד לתואר שני במדעים ( (MScבאוניברסיטת תל אביב, חוקר את הפוטנציאל של גלעיני תמר להכיל חומרים, המגנים בפני מחלות ניוון של המוח. המחקר נעשה על ידי סריקת מיצויים כנגד נמטודה מחקרית, המהווה חיית מודל למחלות אלו. פיטר הגיע לישראל בשנת 2018 מקניה, שבה אין גידולי תמרים. ממצאי המחקר יהוו נדבך נוסף בפיתוח מוצרים מסחריים מפסולת של תמרים.

בר טריפלר, תלמידת תיכון בי"ס 'שיטים' ערבה תיכונה, שלקחה חלק במחקר העוסק בהשפעות של העשרה בנוטריינטים על הגדילה והחיות של יצורים חד תאים ימיים (פורמיניפרים) ויחסי הגומלין שלהם עם מיקרו-אצות החיות בתוכם. ממצאי המחקר יתרמו להבנה של השפעות אנטרופוגניות והשלכותיהן העתידות על הסביבה בה אנו חיים.

 

טקס הענקת המלגות ייערך במרכז ווידור, במו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית-תמר, בתחנת "יאיר" בחצבה, ב- 4.2.21 בשעה 13:30.

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here