בחנוכה 1969 נהרג אבינועם רותם על גדות התעלה במלחמת "ההתשה". הוא עמד בפני שחרור אחרי שלושה חודשים אליהם התנדב לאחר סיום שירותו הצבאי. הוא היה "נמר" כינוי שניתן לקצינים המנוסים שהסכימו להמשיך ולשרת את מדינתם בתעלת סואץ שהייתה שדה קרב יומיומי של קרבות צלפים. ימים ספורים לפני תום השירות הנוסף נהרג אבי בהפצצה על מוצב דוור סואר.
לא היכרתי אותו.
שנתיים אחר כך פגשתי את אחיו, גידי ומאז אנחנו יחד.
חמישים שנה אחרי מותו ערכנו לו בני משפחתו, בני כיתתו וחבריו לנשק אזכרה בביתו, קיבוץ שמיר.
שבועיים אחרי האזכרה חזרנו לשמיר. יום אחרי סופה חזקה. להפתעתנו גילינו ברוש גאה ענק שנקרע עם הגזע שלו ונפל על שורת קברי החיילים. המראה היה קשה. צילמתי.
לאלה מתלווה עיבוד פוטושופ לצילומים שנערכו במהלך האזכרה והועברו לתחריט צילומי.
ציורי השמן משקפים את מקום מנוחתו האחרונה על רקע נופי עמק החולה וכך גם אנו חווים את הסביבה שכל כך אהב.
