קרדיט צילום: איש הענבים

 

יונתן תשבי הוא ללא ספק סמל ישראלי להצלחה של מאבק אישי ולחלוציות. ואיך לא? הוא הרי שאב את התכונות הללו מהוריו והורי הוריו שבמו ידיהם עלו לישראל והיו ממקימי שפיה. אביו נולד בשפיה בשנת 1901 ובשנת 1944-5 עברה המשפחה למושבה זיכרון יעקב, מושבה ששמה נקשר בעולם היין כאילו צמחה מתוך טבורו. יונתן תשבי שבכל נימי גופו הוא קודם כל "כורם, עובד אדמה", חולש היום בעזרת ילדיו על לא פחות מהאימפריה שהיא כבר לא רק יקב תשבי אלא קונגלומרט שלם של עשייה גסטרונומית.

נתחיל מהסוף, תשבי היה זה שירה את יריית הפתיחה של פיתוח היקבים הפרטיים בישראל, יקבי בוטיק ואחרים שהופעתם סימלה יותר מכל את מה שאנחנו קוראים בחיבה והערכה מהפכת האיכות של תעשיית היין הישראלית. פורץ דרך לוחמני אמרנו? עוד לא, אז הנה. יונתן תשבי, פרץ תקרת זכוכית כשפתח את היקב שלו בשנת 1985. הוא היה אחד מכורמי ישראל שהשתייכו היסטורית לאגודת הכורמים שלדבריו לא נתנה תמורה כספית לתוצרת ופרש ממנה למשמע קריאות "בוגד". תשבי מספר "היו הרבה בעיות של אמוציות, היו מאוד אגרסיביים כלפי, כלפי משפחתי והילדים…היו האזנות סתר, הלשנות למוסדות…איפה שרק יכלו ניסו לעכב אותי…". ועוד הוא מוסיף "הם (כרמל מזרחי) זיהו מיד שאם הטרנד של יקבי בוטיק יתפתח זו תהיה סכנה לכרמל מזרחי." בסופו של דבר מכתב למנכ"ל משרד החקלאות עזר להפסקת ההתנכלויות.

זרעי המפנה בחייו של תשבי מכורם לבעל יקב, נזרעו כשפגש את קרול שוורץ, יהודי מחיפה (יינן רומני במקור) שקנה אצלו מדי שנה ענבי מוסקט אלכסנדרוני להכנת יין לבן. "הייתי שם את היין מתחת לבית כי חשבתי שוודאי אינו ראוי לשתייה" אומר תשבי על הבקבוקים שהיה שוורץ מביא לו במתנה. אלא שיום אחד כשאירח ולא נותר לו יין, הביא את יינו של שוורץ שערב לחיכם של האורחים עד מאוד. גלגלי מוחו החלו להסתובב וכך נולדו "יקבי הברון" ב-1985 (בציר ראשון) והשם מופיע עד היום ע"ג התוויות האחוריות אולם לפני כ-17 שנים היין מותג תחת השם "יקבי תשבי" כפי שאנחנו מכירים היום.

לחרוש עם פרדה

תשבי שחוגג השנה 83 שנים, נולד בשפיה, למד כ-10 שנות לימוד ומאז הוא עובד. "למעשה הלימוד שלי בא מעבודה או מחיקוי של אחרים…" כשהשתחרר מהצבא שם שירת כנהג, החל לעבוד בחקלאות וחרש שדות עם פרדה במקום עם טרקטור בשל התנגדות אביו. הוא החל לעסוק בשתלנות ובגפן וצבר הון מסוים שאפשר לו רכישת אדמות ונכסים. כשאחיו נהרג בשנת 67 הוא מצא בעבודה מפלט לפורקן תחושותיו. לימודי ניהול וקורס סמגד"ים כשהיה כבר חייל מילואים סייעו לו מאוד לדבריו מאוחר יותר בארגון וניהול של עצמו ושל האנשים סביבו. הוא דבק במטרה והדביק את סביבתו בנחישותו גם כן. ילדיו כיום מנהלים עימו את היקב שהתרחב גם לעסקי מזון שונים.

גם ביין היה תשבי חסר השכלה מתאימה, אבל חברו הכדורסלן רמב"ם מימון לקח אותו ואת רעייתו לאיטליה ושם הוא הוקסם: "ראינו דברים אחרים, כורמים וחקלאים פרטיים, ראינו איך הם חיים, מעבדים את האדמה ומתפרנסים. ניסינו להעתיק את המודל שלהם לארץ ברמת היקב." את הקמת היקב ליוותה גם השקעה כלכלית חיצונית מחד של ארכיטקט בשם מנחם שר שבשנה הראשונה רכש מחצית מתוצרת היקב על מנת לתמוך בו,  בהמשך השקעה כלכלית והדרכתית של היינן סידני בק מדר' אפריקה וכן עזרה של גילדת אנשי מקצוע וייננים מהמכובדים שישראל הכירה ומכירה.

ראשון הייננים ביקב היה יאיר מרגלית שנסע לאחר מכן ללמוד בארה"ב, ואחריו אד זלצברג, לואיס פסקו, אריה נשר, אסף פז, יעל סולטמן, אמיר אברהמי ועוד. מזה כ-20 שנים היינן הרשמי הוא גולן תשבי בנו שלמד ייננות בניו-זילנד. הוא לא מתבייש לומר שאינו יינן אולם ההחלטות מתקבלות במשותף ומתוך הסכמות הדדיות. תשבי הוא בעליו הגאה מאוד של עסק משפחתי ענף ופורה. ייננים השתנו לאורך השנים אבל דבר אחד נותר לדבריו "ההימנעות משימוש בחומרים היה המוטיב העיקרי אצלי. הייתי רגיש לביסולפיט ורציתי לעשות יין שלא יעשה לי פצעים על הלשון, שלא יהיה בו ביסולפיט ושלא יגרום כאבי ראש, הצלחנו בזה. היינות היום עם ביסולפיט בכמות קטנה מאוד וכל היינות הם Vegan, ללא שום תוספים מהחי….".

זיקוקים ביקב

אותו סידני בק (המשקיע) גם נתן לתשבי מזקקה והאלמביק המקורי מקוניאק (צרפת) הורכב והחל לעבוד בשנת 1993. הבן גולן למד את עבודת הזיקוק בצרפת ואחרי שלוש שנות זיקוק נסע עם הברנדי שזיקקו בתשבי, לרמי מרטן וזכה לתשבחות רבות. בהמשך השתתפות בתחרות בלונדון זיכתה אותו במקום הראשון, מדליית זהב והתרגשות גדולה.

חוץ מברנדי, היקב שבבעלותו 400 דונם (זכרון יעקב וגוש עציון שם גם שותפים ביקב "גוש עציון") ועוד שטחים בהסכם, מייצר כמיליון בקבוקי יין מדי שנה וכ-20% מהם מיוצאים (למעט בלגיה והולנד בעקבות החרם על יין וענבים מה"שטחים"). לעולם מבחינתו של תשבי היינות המובילים יהיו אלו המורכבים מהזנים מרלו וקברנה סוביניון. אלו סוסי העבודה כפי שהוא מכנה אותם והם אלו הנדרשים על ידי הלקוחות בישראל.

חזון וחדשנות

תשבי מרוצה, הוא מרגיש שמימש את חזונו ועובדה היא ששם היקב הולך לפניו. אחד הסודות הגלויים כיום הוא שבשנת 1989 שמעו על יין המוסקט שלו בבריטניה וטועמת יין שהגיעה לתשבי לשלושה ימים ובדקה את היקב לפני ולפנים, ביצעה רכישה של היין. "עשינו את זה בשקט מוחלט, פחדתי שמא יקב אחר יקלקל לי ולכן הצנעתי את זה במקום להשתמש בזה בתור אקט של קידום… האמת היא שאני תמיד משתדל להשתמש ביין שידבר בשביל עצמו ולא אני ולא אף אחד אחר. ככה חשבתי וכך אנחנו חושבים עד עצם היום הזה, זה עובד."

ואם כבר חדשנות, גם בתחום מרכזי המבקרים פצח תשבי כשהקים אחד כזה בשנת 1990: "היה בא אורח חשוב אז הייתי קונה דגים והיינו עושים גריל. אח"כ התחלנו לעשות בוז'ולה ובשנה הראשונה עשינו דגים, אח"כ זה גדל אז הזמנו קייטרינג עד שבשנים האחרונות כל שנה המרכז גדל באופן טבעי." היום מרכז המבקרים כולל חוויה שלמה של יין, שוקולד ולרונה אותו מייבאת המשפחה, פירות מסוכרים, מסעדה, יבוא תנורי ברביקיו, עץ ותבלינים מארה"ב, מאפיה ואפילו פוד-טראק ברביקיו בימי שישי. "אחרי כמה שנים" מספר תשבי "הבנתי שמיקב לבד אי אפשר יהיה לחיות וגם הייתי צריך עוד ענפים נוספים כדי להעסיק את הילדים והמשפחה. המסעדה התחילה להכניס כסף מזומן וסייעה לשאר העסקים. אפשר להגיד שזרמתי עם הביקוש שהביא אותנו עד הלום…אבל היין תמיד במרכז".

על תרומה וגאווה

כשתשבי מתבונן כיום על תעשיית היין בישראל הוא מרוצה מאוד, "אני מבסוט שיש הרבה יקבים שלא נוטשים את האדמות. מתפתחת פה תעשייה שאלפי אנשים יכולים לעבוד בה…הובלנו, יקבי רמת הגולן וגם אני, תנופה של יין איכותי, שונה, יותר טוב. אני רואה בזה סיפוק רב, זה שינה את כל התעשייה של גידול ענבי יין בארץ ישראל וקלט הרבה אנשים לעסק הזה. היום לא חסר פה ידע, ציוד משוכלל, ענבים וסה"כ יין זה דבר טבעי. מה שהגפן נותנת צריך רק לא לקלקל…"

כשנשאל תשבי על תרומתו הגדולה לתעשיית היין בישראל, הוא משיב: "פרצתי את הדרך לשוק הפרטי, ליצרנים הפרטיים, יקבי הבוטיק ובכלל הראיתי לחקלאים את הדרך, הם לא חייבים להיות כנועים ונשלטים על ידי היצרנים, הם יכולים ליזום לבד ולעשות דברים, ולא רק בנושא יקבים אלא גם בפרי הדר, פרחים ועוד. והתוצאות מראות דברים חיוביים". לדור הבא ממליץ יונתן תשבי בחום להצטרף לענף היין כ"ענף בריא ויציב שאפשר לבנות עליו, לכו על כל הקופה" הוא אומר, "זו עבודה עם הרבה סיפוק והנאה. אני מלא גאווה ומתרגש בכל פעם שאני רואה אנשים שותים את היין שלי".

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here