איך לבחור מסנן קרינה?

בעומדכם מול המדפים עמוסי התכשירים להגנה משמש ,בודאי תהיתם כיצד לבחור את המוצר הנכון ומהם בכלל ההבדלים בין התכשירים השונים.

האם לבחור במוצר היקר? האם לבחור במוצר בעל ה-SPF הגבוה? ואולי במוצר ההיפואלרגני? ובכלל יש גם ג’ל ,ספריי,תחליב קרם, שמן,וללא שומן.אולי גם שפתון?

ובכן, הדבר החשוב ביותר שנחפש בתכשיר שלנו הוא הגנה משולבת רחבה מפני UVB ומפני UVA. שני סוגי קרינה אולטרה-סגולית אלה עלולים לגרום לנו לנזקים בטווח הרחוק ו-UVB גם לכוויות בטווח המידי.

לאחר שוידאנו שהתכשיר שבידנו אכן יעיל כנגד 2 סוגי הקרינה , נעריך כעת את מידת ההגנה שהוא נותן לכל סוג וסוג של קרינה.

נכון להיום קיימת סטנדרטיזציה של יעילות התכשירים רק כנגד UVB . קיים סולם של ערכים ביחידות SPF (SUN PROTECTION FACTOR).יחידות אלה מראות כמה זמן נוכל לשהות בשמש מבלי להישרף. לדוגמא ,אם באופן בלתי מוגן היינו נצרבים כעבור 10 דקות של שהייה בשמש ,הרי שאם נשתמש במסנן 15 SPF ,זמן זה יתארך פי 15,דהיינו, ל-150 דקות.

תיאורטית מסנן SPF15 יספוג 92% מקרינת ה-UVB ,מסנן 30 יספוג 96.7% ומסנן 40 יספוג 97% מקרינת ה-UVB.ההבדלים ביכולת הקרינה אינם משמעותיים בעוד ההבדל במחירים בין התכשירים בהחלט משמעותי.

באפן כללי ניתן לומר ששימוש נכון במסנן בעל SPF 15 יספק את רוב האוכלוסיה . אנשים רגישים במיוחד יזדקקו לרמות גבוהות יותר של הגנה.

לגבי ההגנה מפני UVA לא קיימת סטנדרטיזציה . נכון להיום ל-4 מדינות(אוסטרליה,יפן,אנגליה וגרמניה)יש סטנדרטיזציה שונה. חלק מן היצרנים בארץ אימצו את הסטנדרט האוסטרלי שגם בו קיים קושי מסוים מכיוון שהוא איננו בודק את כל הספקטרום של UVA וחלקו נותר בלתי ידוע.

ה-FDA יאכוף סטנדרט מדורג ב-4 כוכבים החל מ-2009 ויש להניח שאז מדינות רבות תלכנה בעקבותיו ותאמצנה סטנדרט אמריקאי זה.

מה עוד עלינו לדעת?

באופן עקרוני מסנני הקרינה מתחלקים ל-2 קבוצות עיקריות:מסנני קרינה כימיים שחודרים לעור וסופגים את הקרינה ומסנני קרינה פיזיקליים שעושים רפלקציה של הקרינה ,מחזירים אותה ומונעים את חדירתה לעור.

רבים מן התכשירים משלבים את שתי השיטות בתכשיר אחד.

מסנני הקרינה הפיזיקליים מכילים צינק אוקסיד וטיטניום די אוקסיד המקנים לתכשירים תחושה של כבדות מסוימת במריחה על העור ומקנים לעור מראה לבן. בשנים האחרונות חל שיפור ביצור התכשירים ע"י שימוש בננו טכנולוגיות ושימוש בחלקיקי חומר זעירים ביותר,כך נמנע המראה הלבן של העור מבלי לפגוע ביעילות החזרת הקרינה.

יש לציין שלא נמצאו עד כה עדויות כי חלקי ננו אלה חודרים דרך העור.

לאחר שבחרנו בין התכשיר הכימי לפיזיקלי(כאמור יש לחפש באותיות הקטנות של המרכיבים את הטיטניום דיאוקסיד והצינק אוקסיד עבור התכשיר הפיזיקלי)ובהנחה שברוב המקרים נרכוש את התכשיר המשולב כי הוא מהווה את עיקר ההיצע.

באיזו צורת הגשה נבחר?

הקרם והתרחיף,LOTION, הינם הסוגים הנמכרים ביותר. גברים יעדיפו ספריי או ג’ל כי הם נוחים יותר למריחה על עור שעיר ואינם משאירים תחושה של דביקות על העור.

אנשים שעיסוקם בספורט או בים יעדיפו את התכשירים שיותר עמידים במים(גם בזיעה).

תכשירים שמצוין עליהם כי הם עמידים במים ישארו יותר על העור אך גם עליהם יש לחזור ולמרוח שוב,רצוי כל שעתיים או לאחר הטבילה במים.

לאחר שהצטיידו בתכשיר שנותן הגנה רחבה UVA +UVB ,מתאים לסוג העור שלנו מ-SPF 15 ומעלה, מתאים לפעילות שלנו ולהעדפתנו בין צורות ההגשה השונות, לא נותר לנו אלא לדעת כיצד להשתמש בו.

את התכשיר יש למרוח בנדיבות לפחות חצי שעה לפני החשיפה ! לתת תשומת לב מיוחדת מקומות שבדרך כלל נזנחים-אפרכסות, אף, שפתיים, העורף,גבות כפות הרגליים,קו השיער,הקרקפת במידה ואיננה מוגנת בכובע או בשיער צפוף.

כמה נמרח?

מבוגר ממוצע בבגד ים ימרח מידה של 9 חצאי כפיות תכשיר לפי החלוקה הבאה:

פנים וצוואר- חצי כפית

גפיים עליונות-חצי כפית לכל צד

גפיים תחתונות-כפית לכל צד

גוף- חצי כפית מלפנים וחצי כפית מאחור

יש לחזור על המריחה כל שעתיים.

אין לחשוף לשמש ילדים מתחת לגיל חצי שנה. צל ולבוש מגן הם הדרך הטובה להגנת ילדים מקרינה.

השימוש במסנני קרינה איננו מקנה הגנה אבסולוטית ואיננו מקנה לגיטימציה לחשיפה ממושכת לשמש. הוא חלק מן ההגנות שיש לנקוט ומצטרף ללבוש אוטם קרינה, חבישת כובע רחב שוליים,הרכבת משקפי שמש והימנעות מחשיפה בעיקר בין השעות 10:00 ל-16:00 .

אנשים הנוטלים תרופות, שחלקן מאד שכיחות, כגון: חוסמי בטא, משתנים תרופות לסכרת ואנטיביוטיקות מסוימות רגישים יותר לשמש.

לציין שכבר היום מוחדרות טכנולוגיות להגנה משמש בטכנולוגיות הטקסטיל ואף באבקות הכביסה.