ד"ר אורנה שמחון, מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך, נבחרה לאשת השנה 2024 על הובלתה יוצאת הדופן של מערכת החינוך בצפון בתקופת מלחמת חרבות ברזל. בחירתה משקפת את המנהיגות המעוררת השראה שהפגינה בשנה האחרונה, כאשר למרות היותה מפונה בעצמה מביתה במושב אבן מנחם, הצליחה להוביל מהלך חסר תקדים של מתן מענה חינוכי למעל 16,000 תלמידים מפונים.
ד"ר שמחון, המכהנת בתפקידה מאז 2007, הטביעה את חותמה על מערכת החינוך הישראלית עוד טרם המלחמה. בין השנים 2017-2020 ניהלה במקביל גם את הטלוויזיה החינוכית, ולאורך השנים הובילה מהלכים חדשניים בחינוך, תוך שימת דגש מיוחד על חיזוק החיים המשותפים במחוז הרב-תרבותי. על פועלה זה אף זכתה בשנת 2023 באות 'יקירת שירות המדינה'.
אולם דווקא בשנה האחרונה, בצל המלחמה, באה לידי ביטוי עוצמת מנהיגותה. תחת הנהגתה הוקמו שמונה מנהלות ייעודיות שהפעילו מערך חינוכי מרשים הכולל עשרות מעונות יום, גני ילדים ובתי ספר ארעיים. היא הובילה מהלך של חלוקת כ-20,000 מחשבים לתלמידים, גייסה מאות מתנדבים, והקימה מערך תמיכה מקיף לרווחת עובדי ההוראה. ד"ר שמחון היא זו שעמדה מאחורי הקמת מבני החינוך הארעיים לתלמידים המפונים ודאגה כי עד לתחילת שנת הלימודים התלמידים יוכלו להיכנס ולהתחיל ללמוד, היא בילתה ימים שלמים בשטח ופיקחה על העבודות יחד עם צוותה, ודאגה לכל התקציבים והאישורים הנדרשים.
בימים אלה מובילה ד"ר שמחון את תוכנית "השיבה הביתה". "טובת התלמידים היא נר לרגליי," אומרת ד"ר שמחון, המקפידה להיות נוכחת בשטח, לבקר במרכזי המפונים ולהיפגש באופן אישי עם תלמידים, הורים וצוותי חינוך. "המשימה שלנו היא לא רק לדאוג למסגרת חינוכית, אלא גם לחזק את החוסן הקהילתי ולהעניק תקווה."
בחירתה לאשת השנה מהווה הכרה בפועלה יוצא הדופן, בהקרבה האישית ובמנהיגות המעוררת השראה שהפגינה בשנה מאתגרת זו. היא מהווה דוגמה למנהיגות חינוכית המשלבת מקצועיות, אנושיות ומסירות אין קץ למערכת החינוך ולתלמידיה, גם בתנאים הקשים ביותר.
שאלנו את ד"ר שמחון מספר שאלות על השנה האחרונה:
מה המסר הכי חשוב שאת יכולה להעביר לאחר השנה האחרונה?
"בשל משבר האמון בממסד ב7/10 המדינה צריכה לזכות באמון הציבור מחדש ולכן כל אדם העובד בשרות הציבורי חייב לזכור שתפקידו לשרת את הציבור! הרציפות התפקודית והמענים שנתן מחוז הצפון של משרד החינוך לציבור המפונים ולישובים המאויימים שספגו אש ברציפות שנה ורבע ובתוך כך המענה והמעטפת החינוכית שניתנה לתלמידי העוטף שהגיעו למחוז, הפכו את המחוז לגורם המשמעותי ביותר מאז המלחמה. אני יכולה לומר בפה מלא שזכינו באמון הציבור! הרציפות התפקודית שיצרנו חרף המורכבות תרמה מאוד לחוסן החברתי והלאומי. הצוותים החינוכיים עשו את הלא יאומן במלחמה הזו, הם חוד החנית של החברה שלנו."
מה חיזק אותך בשנה האחרונה לאחר שנאלצת לפנות את הבית ויחד עם זאת להילחם על החינוך בצפון?
"מה שחיזק אותי זה היכולת לראות ולהרגיש את תוצאות המיידיות של ההשקעה. הקמנו בתבונה רבה 13 בתי ספר עורפיים למפונים, רובם באזור הצפון דבר שמחזיק את התושבים בצפון וזאת בחודש וחצי. רתמנו את כל משרדי הממשלה הבאנו משאבים ופיקחנו על כל שלב בבניה, לראות ילדים ומורים מאושרים זה מה שמחזק אותנו. מה שמחזק אותנו זה שיתוף הפעולה וההירתמות של רשויות קהילות וגורמים אזרחיים, פיקוד העורף ופיקוד הצפון. הדבר אפשר לנו לדייק מענים ולהביא לתוצאות מהירות בשטח. המשפחה שלי חיזקה אותי, על אך ששבני וחתני היו מגוייסים כמעט חצי שנה ברציפות. אישי היקר שלקח אחריות על השבט (המשפחה) כדי לאפשר לי להתמסר במשך שנה ורבע ועד השיבה הביתה, ללא יום אחד של חופשה. מה שחיזק אותי זה הצוות האדיר שלי במחוז, שעשה ימים כלילות, כדי להיות בשטח בכל מרכזי מפונים מהצפון ועד אילת והתקווה שעוד נחזור הביתה ונפריח את הצפון, אלה הדברים שחיזקו אותי."
מאין את שואבת את ההשראה לעשייתך?
"ההשראה לעשייתי אלה הילדים המתחנכים במערכת החינוך, שגורמים לי להזיל דמעה, להתרגש איתם ולשמוח איתם. מה שגורם לי עוד להשראה, אלו הערכים שהוריי, אנשי ההתיישבות העובדת (שגרו בקיבוץ דן לאחר מכן בקיבוץ עין גב ובהמשך דור המייסדים של מושב מעונה), הנחילו לי: ערכים של אהבת האדמה והארץ, של עשייה שמביאה סיפוק, של נתינה והאמונה שגם כשהכל נראה לעיתים מורכב ושחור, צריך לפעול כדי שיהיה יותר טוב לחברה שלנו. ההשראה שלי , היא גם האמירה של אבי ז"ל "גם במקום שאין דרך, צריך להאמין שיש דרך ואז רואים דרך ואפשר ללכת בה".
